שנים עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←בחירת הפסוקים: תיקון טעות קלה) |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==בחירת הפסוקים== | ==בחירת הפסוקים== | ||
הפעם הראשונה בה דיבר הרבי על אמירת פסוקים ומאמרי חז"ל עם ילדים הייתה בשעת ה[[התוועדות]] [[ | הפעם הראשונה בה דיבר הרבי על אמירת פסוקים ומאמרי חז"ל עם ילדים הייתה בשעת ה[[התוועדות]] [[כ"ט בניסן|בערב ראש חודש אייר]] [[תשל"ו]]. במהלך שיחה שנשא הרבי בפני החסידים דיבר הרבי על החשיבות לחקוק בזכרונם של הילדים פסוקים יסודיים הכוללים במשפטים קצרים את אושיות החינוך היהודי, ובמהלך ההתוועדות בחר הרבי עשרה פסוקים וביאר את התוכן והחשיבות שלהם בחינוך היהודי. שלושה שבועות לאחר מכן במהלך [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בה נכח הרבי, ביקש הרבי להוסיף עוד שני פסוקים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־17:13, 7 במאי 2014
שנים עשרה הפסוקים ומאמרי חז"ל, הינם לקט של פסוקים, מאמרי חז"ל ודברי חסידות שנלקטו על ידי הרבי כפסוקים אותם צריך כל ילד יהודי לשנן ולדעת בעל פה. את הפסוקים נוהגים לומר יחד עם ילדי ישראל בעת כינוסים, תהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות שבת ובהזדמנויות שונות.
שנים עשרה הפסוקים
- תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב [1].
- שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ אֲ-דֹנָי אֶחָד [2].
- בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם [3].
- כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר [4].
- כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ [5].
- וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי [6].
- בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ [7].
- וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ [8].
- יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין [9].
- וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה [10].
- וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים [11].
- יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים [12].
בחירת הפסוקים
הפעם הראשונה בה דיבר הרבי על אמירת פסוקים ומאמרי חז"ל עם ילדים הייתה בשעת ההתוועדות בערב ראש חודש אייר תשל"ו. במהלך שיחה שנשא הרבי בפני החסידים דיבר הרבי על החשיבות לחקוק בזכרונם של הילדים פסוקים יסודיים הכוללים במשפטים קצרים את אושיות החינוך היהודי, ובמהלך ההתוועדות בחר הרבי עשרה פסוקים וביאר את התוכן והחשיבות שלהם בחינוך היהודי. שלושה שבועות לאחר מכן במהלך תהלוכת ל"ג בעומר בה נכח הרבי, ביקש הרבי להוסיף עוד שני פסוקים.