חייקל חנין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] עבר עם משפחתו לעיר [[טשקנט]] שבאוזבקיסטן. | כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] עבר עם משפחתו לעיר [[טשקנט]] שבאוזבקיסטן. | ||
כששמע שיש אפשרות לברוח מ[[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]]{{הערה|בבריחה הידועה המכונה [[יציאת רוסיה תש"ו]]}} היה אחד מהראשונים שיצאו משם | כששמע שיש אפשרות לברוח מ[[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]]{{הערה|בבריחה הידועה המכונה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.}} היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל הפקיד בידיו של [[המשפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול. | ||
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי חבריו שעסקו בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש מהם לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הם על דעת עצמם החליטו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה. | |||
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב. | |||
לאחר היציאה מרוסיה, הגיע למחנה פליטים ב[[פוקינג]] משם עבר ל[[ברינוא]], ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה. | |||
בשנת [[תשכ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]]. | בשנת [[תשכ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]]. | ||
| שורה 17: | שורה 23: | ||
* בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]]. | * בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]]. | ||
* בתו מרת גאלדא אשת הרב [[אייזיק שווי]]. | * בתו מרת גאלדא אשת הרב [[אייזיק שווי]]. | ||
* בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] | * בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: חנין חייקל}} | {{מיון רגיל: חנין חייקל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־01:44, 1 באפריל 2014
הרב חייקל חנין נולד לר' שניאור זלמן יצחק חנין בערך בשנת תרס"ו.
עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"ץ.
התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ, וקבע את מושבו בעיר לנינגראד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.
כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.
כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב[1] היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל הפקיד בידיו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי חבריו שעסקו בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש מהם לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הם על דעת עצמם החליטו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.
לאחר היציאה מרוסיה, הגיע למחנה פליטים בפוקינג משם עבר לברינוא, ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.
בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.
נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
משפחתו
- בתו מרת שרה אשת ר' יהושע זעליג כצמאן.
- בתו מרת גאלדא אשת הרב אייזיק שווי.
- בנו ר' שניאור זלמן יצחק יהושע חנין מנהל הועד להפצת שיחות.
הערות שוליים
- ↑ בבריחה הידועה המכונה 'יציאת רוסיה תש"ו'.