חיים משה אלפרוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ' תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאויטש היה מקושר ל[[אדמו"ר...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש | החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]]. | ||
==צעירותו== | ==צעירותו== | ||
נולד בעיירה [[וויעזנא]] שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[ | נולד בעיירה [[וויעזנא]] שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. | ||
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]] | כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהילים]]. | ||
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה נסע במקומו ילד יתום מאב ואם. | באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה נסע במקומו ילד יתום מאב ואם. | ||
זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]] הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] | זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו,ר הריי"צ]] ושימש בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי. | ||
==נישואיו== | ==נישואיו== | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[וורשא]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך. אדמו"ר הריי"ץ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. [[אדמור הריי"ץ]] בירך את שני ילדיו שהיו חולים ברפאוה שלמה ובאמת אחד מהם שהיה במצב קשה שאפילו הרופאים התיאשו ממנו החלים בזכות הברכה. | לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[וורשא]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך. אדמו"ר הריי"ץ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. [[אדמור הריי"ץ]] בירך את שני ילדיו שהיו חולים ברפאוה שלמה ובאמת אחד מהם שהיה במצב קשה שאפילו הרופאים התיאשו ממנו החלים בזכות הברכה. | ||
גם ב[[ארץ ישראל]] שימש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] ויצא לו שם שם טוב וכולם היו באים לשחוט אצלו דווקא. בשלב כל שהוא התפטר מעבודתו | גם ב[[ארץ ישראל]] שימש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] ויצא לו שם שם טוב וכולם היו באים לשחוט אצלו דווקא. בשלב כל שהוא התפטר מעבודתו כשוט כי שם לב לכך שפוגע בפרנסתם של השוחטים שהיו לפני שהגיע ופנה לעבוד במפעל ים-המלח. | ||
את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי בית הכנסת חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת בית הכנסת ל[[חסיודת]] ול[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. | |||
באלול [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה"ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי, | באלול [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה"ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי, | ||
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]] עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה | בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]] עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה. | ||
נפטר בכ"ג שבט [[תשל"ז]] על מצבתו נכתב בהסכמת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] "שהיה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו" | נפטר בכ"ג שבט [[תשל"ז]] על מצבתו נכתב בהסכמת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] "שהיה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו" | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־13:20, 16 ביוני 2013
החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ' היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאויטש ומשפיע ברמת גן.
צעירותו
נולד בעיירה וויעזנא שבפלך ווילנא בחג הפורים תרנ"ט לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל בר מצווה לקחו אביו לתומכי תמימים בליובאויטש. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו בליובאויטש נמשכו כשש שנים עד שנת תרע"ז שאז נדד יחד עם כל הישיבה לקרמנצ'וג.
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, גמרא, מאמרי חסידות וכן פרקי תהילים.
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.
זמן קצר לאחר שעבר לרוסטוב, בב' ניסן תר"פ, הסתלק אדמו"ר הרש"ב. ר' חיים משה התקשר מיד לאדמו,ר הריי"צ ושימש בין השנים תר"פ-תרפ"ב כמשמש בקודש כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.
נישואיו
בשנת תרפ"ב שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה ז'עמבין ולהתארח בבית רב ההעיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין שהיה שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי בארצות הברית שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין ובאמת משפחתו ראו את המודע וחידשו איתו את הקשר.
לפרנתו שימש כשוחט בכמה מקומות בתחילה בנעוועל אחר כך גם במוסקבה והסביבה.
עליתו לארץ ישראל
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות לארץ ישראל, בדרך עברו בוורשא שם נכנסו אל אדמו"ר הריי"ץ להתברך. אדמו"ר הריי"ץ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמור הריי"ץ בירך את שני ילדיו שהיו חולים ברפאוה שלמה ובאמת אחד מהם שהיה במצב קשה שאפילו הרופאים התיאשו ממנו החלים בזכות הברכה.
גם בארץ ישראל שימש כשוחט בירושלים ויצא לו שם שם טוב וכולם היו באים לשחוט אצלו דווקא. בשלב כל שהוא התפטר מעבודתו כשוט כי שם לב לכך שפוגע בפרנסתם של השוחטים שהיו לפני שהגיע ופנה לעבוד במפעל ים-המלח.
את מגוריו קבע בשכונת רמת יצחק ברמת גן, והיה ממיסדי בית הכנסת חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כמשפיע, וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת בית הכנסת לחסיודת ולכ"ק אדמו"ר שליט"א.
באלול תשט"ו נסע לראשונה לכ"ק אדמו"ר שליט"א לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה"ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי, בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של צא"ח ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו במאמר של כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות טמטום המוח וטמטום הלב עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.
נפטר בכ"ג שבט תשל"ז על מצבתו נכתב בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א "שהיה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו"