דפוס האלמנה והאחים ראם

דפוס האלמנה והאחים ראם, היה בית הוצאה לאור יהודי שפעל בווילנא בו הודפס ספר התניא, ועוד ספרי יסוד יהודיים חשובים, כגון התלמוד בבלי המוכר כיום כ"דפוס וילנא".

תולדות בית הדפוס

הדפוס נוסד בשנת תקמ"ט בעיירה יהודית סמוכה להורודנא על ידי ברוך יוסף בן ראם, ולאחר עשר שנים בהם פיתח את בית הדפוס, העביר אותו לוילנא, ולאחר פטירתו בשנת תקס"ג, ירש בנו את הנהלת בית הדפוס, וניהל אותו במשך שלושים ותשע שנה, עד לפטירתו בשנת תר"ב.

לאחר פטירת נכדו של מייסד בית הדפוס בשנת תר"ך, עבר ניהולו של בית הדפוס לאלמנתו דבורה, ושני גיסיה חיים יעקב ומנחם גבריאל ראם ומאז נקבע שמו כ"דפוס האלמנה והאחים ראם".

עד שנת תר"ך בית הדפוס החזיק במונופול על הדפסת ספרי יהדות בליטא, והדפיס את רוב ספרי היסוד היהודיים אותם סיפק לכל יהודי האזור, אך לאחר שבית הדפוס איבד את המונפול הממשלתי, קמו בתי דפוס אחרים שנגסו בנתח השוק של ההוצאה לאור, עד שבשנת תרס"ג החליף בעלות, ירד מגדולתו, ולבסוף - הוחרם על ידי הממשל הרוסי.

בשנת עת"ר נקלע בית הדפוס לקשיים כספיים ועמד בפני סגירה, ובשעת אסיפת הרבנים שהתקיימה באותה שנה, השתדל אדמו"ר הרש"ב בהצלת בית הדפוס, ושידל לצורך כך את הברון גינזבורג להקים חברת מניות לטובת בית הדפוס, והברון הסכים להצעתו של אדמו"ר הרש"ב, הנפיק את החברה, והחזיק בשבעים וחמש אחוז ממניות החברה.

בהמשך לכך, הסכים אדמו"ר הרש"ב להמשיך לפעול להצלת בית הדפוס על ידי קנייתו בהשתתפות כמה מחסידיו בראשות הרב שמריה גוראריה, אך התנה זאת בכך שבבית הדפוס יודפסו ספרי קודש בלבד.

באחד מגלגוליו האחרונים, היו אחוזים מסויימים מבית הדפוס בבעלותו של אחד מבני משפחת בזפלוב החב"דית, ובשנת תרפ"ג פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בבקשת תרומה של ספרי קודש על מנת לשלוח לקהילות יהודיות לחזק בהם את מצב היהדות, ונענה בשמחה.

באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ כותב לאחד מידידיו בבקשה למנוע את בני משפחתו מלעסוק בהדפסת ספרים שיוצאים לאור גם על ידי בית הדפוס של האחים ראם: "ראוי הדבר שלא לנגוע בהוצאת ראם שהוא מוסד ישן משנים קדמוניות בעיר שכולה ישראל, ירושלים דליטא, וכמה משפחות יהודים חיים ממנו".

ספרים שהודפסו בבית הדפוס

תלמוד בבלי דפוס וילנא

בשנת תקצ"ד החלו להדפיס בבית הדפוס (שהיה עדין בהורודנא) את ההוצאה החדשה של התלמוד בבלי, שהפר את הסכמות הרבנים שהגבילו את הדפסת הגמרא על ידי המדפיסים מסלאוויטא.

על רקע הסכסוך, פורסמו עלילות שונות על המדפיסים מסלאוויטא שנאסרו והוגלו בעקבותיהם, והממשלה הרוסית סגרה את כל בתי הדפוס היהודים מלבד בית הדפוס בהורודנא של משפחת ראם, שהמשיך לפעול בההדרת התלמוד בבלי, ובהדפסת ספרי יהדות נוספים.

בשנת תרי"דנגמרה הדפסתו מחדש של התלמוד בבלי, והוא נקבע כמהדורה העיקרית והמדוייקת של התלמוד בבלי, ומאז ועד היום כל מהדורות הגמרא מבוססות על מהדורת וילנא.

ספר התניא

המהדורה הראשונה של ספר התניא נדפסה בשנת תקנ"ו בבית הדפוס של האחים מסלאוויטא, אך מחרחרי ריב ומנגדים שקמו לתנועת החסידות ולשיטתו של אדמו"ר הזקן העתיקו את הספר כשהם מכניסים בו סילופים מכוונים שנועדו להכפיש את שמו של אדמו"ר הזקן.

בשנת תר"ס נסדר מחדש ספר התניא (במהדורתו השלושים ושש) בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם, ובשנת תרס"ט נמכרה זכות ההדפסה לאדמו"ר הרש"ב לטובת מוסדות ישיבת תומכי תמימים.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ נקבע, שכל ההוצאות לאור הנוספות של הספר יהיהו צילום ממהדורת וילנא.

ספרים חב"דיים נוספים

• סדר ברכות הנהנין מכ"ק אדמו"ר הזקן - תרי"א.
• שו"ת צמח צדק - תרל"ד.
• סידור שער הכולל - נדפס בשנת תרנ"ו.
• לקוטי תורה - בשנת תרס"ב החלו לסדר בבית הדפוס הוצאה חדשה של הלקוטי תורה בהוצאה חדשה ומדוקדקת, והדפסתו נגמרה בשנת תרס"ד.

קישורים חיצוניים

• בית הדפוס שזכה להדפיס את ספר התניא - אתר COL
• חיים ליברמן, 'על דפוס האלמנה והאחים ראם מווילנא', אהל רח"ל חלק א', ניו יורק תש"מ.
• תמונות של דפוס ראם באתר "דעת".
• דפוס האלמנה והאחים ראם באתר "דעת".