הבדלים בין גרסאות בדף "י"ז באייר"
מ (←אירועים ביהדות) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'תתכ"ו - כוחות ההגנה היהודים התקיפו וניצחו את חיל המצב הרומאי שהיה ב[[ירושלים]]. | *ג'תתכ"ו - כוחות ההגנה היהודים התקיפו וניצחו את חיל המצב הרומאי שהיה ב[[ירושלים]]. | ||
| − | *[[תקנ"ג]] - רבי יחזקאל סג"ל לנדא, רבה של פראג ומחבר הספר 'נודע ביהודה', נפטר. | + | *[[תקנ"ג]] - רבי [[יחזקאל סג"ל לנדא[[, רבה של פראג ומחבר הספר 'נודע ביהודה', נפטר. |
| − | *[[תק"ס]] - רבי משה חיים אפרים מסדליקוב, מחבר הספר 'דגל מחנה אפרים', נפטר ומנוחת כבוד | + | *[[תק"ס]] - רבי [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], מחבר הספר 'דגל מחנה אפרים', נפטר ומנוחת כבוד באהל ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']]. |
*[[תקפ"ז]] - רבי ישראל רוטנברג, אביו של ה[[אדמו"ר]] הראשון מ[[גור]], נפטר. | *[[תקפ"ז]] - רבי ישראל רוטנברג, אביו של ה[[אדמו"ר]] הראשון מ[[גור]], נפטר. | ||
*[[תרע"ז]] - רבי שלמה חיים מקוידנוב נפטר. | *[[תרע"ז]] - רבי שלמה חיים מקוידנוב נפטר. | ||
גרסה מ־03:27, 18 באפריל 2013
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ז באייר הוא היום השבעה עשר בחודש אייר.
אירועים ביהדות
- ג'תתכ"ו - כוחות ההגנה היהודים התקיפו וניצחו את חיל המצב הרומאי שהיה בירושלים.
- תקנ"ג - רבי [[יחזקאל סג"ל לנדא[[, רבה של פראג ומחבר הספר 'נודע ביהודה', נפטר.
- תק"ס - רבי משה חיים אפרים מסדליקוב, מחבר הספר 'דגל מחנה אפרים', נפטר ומנוחת כבוד באהל הבעל שם טוב במז'יבוז'.
- תקפ"ז - רבי ישראל רוטנברג, אביו של האדמו"ר הראשון מגור, נפטר.
- תרע"ז - רבי שלמה חיים מקוידנוב נפטר.
- תר"פ - רבי מרדכי טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקא–ירושלים, נפטר.
- תש"ע - רבי יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה ומחבר הספר 'משנת יעקב', נפטר.
| הפתגם היומי - י"ז באייר - מלוח היום יום |
|---|
| לב לעומר. אין אומרים צדקתך.
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת". ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: עס שטעהט "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השם יתברך האט טובע געווען בארץ, אז הכל היה מן העפר, אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ברוך הוא ארץ חפץ. וסיים הבעל שם טוב: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ברוך הוא א ארץ חפץ קען געבען. תרגום האידיש: ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: כתוב "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". כמו שהחכמים הגדולים ביותר אף פעם לא ישיגו את גודל אוצרות הטבע, שטבע השם יתברך בארץ, ש"הכל היה מן העפר", כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים הנמצאים אצל יהודים, שהם חפצו של הקדוש ברוך הוא. וסיים הבעל שם טוב: ברצוני לעשות מיהודי, שיתנו את היבול שרצונו של הקדוש ברוך הוא, ארץ חפץ, יכול לתת. |
