הבדלים בין גרסאות בדף "ליל ניטל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (לאיחוד)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{לאיחוד|ליל ניטל|ניתל (מנהגים)}}
 
'''ליל ניטל'''{{הערה|1=הרבי מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי]] יימח שמו וזכרו, ובלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.
 
'''ליל ניטל'''{{הערה|1=הרבי מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי]] יימח שמו וזכרו, ובלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.
  

גרסה מ־00:17, 21 במרץ 2013

Merge-arrows-3.png מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך ניתל (מנהגים).
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

ליל ניטל[1] הוא הלילה בו נולד ישו הנוצרי יימח שמו וזכרו, ובלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.

מנהגי לילה זה

בהיות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות[2].

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש עבודה זרה שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.

כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה[3], ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.

אדמו"ר הרש"ב התבטא פעם[4]: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב"[5].

מנהגי החסידים

פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים במבצע חנוכה.

עיסוקים נוספים בלילה זה:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרבי מביא במכתב (ט' טבת תשל"ה), ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.
  2. כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.
  3. לוח היום יום י"ז טבת, ובדברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר.
  4. לוח 'היום יום' שבהערה הקודמת.
  5. במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.
  6. כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.