הבדלים בין גרסאות בדף "זמן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←בריאת הזמן) |
מ (סדר) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה. | '''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה. | ||
| − | + | ==בריאת הזמן== | |
| + | ===שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב=== | ||
| + | לפי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם. | ||
| − | אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער | + | ===שיטת אדמור הזקן=== |
| + | אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ״ג ד״ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}. | ||
| − | + | ====הקושיות על שיטה זו==== | |
| + | על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות: | ||
| − | == | + | הקושיה העיקרית היא מהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}}. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}. |
| − | בזמן | + | קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ״ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים. |
| + | |||
| + | [[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים. | ||
| + | |||
| + | ==חלקים בזמן== | ||
| + | בזמן ישנם שני חלקים: | ||
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]]. | א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]]. | ||
| − | ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת | + | ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}} |
| − | העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | [[קטגוריה:בריאת העולם]] | ||
גרסה מ־07:24, 20 במרץ 2013
זמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.
תוכן עניינים
בריאת הזמן
שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב
לפי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[1], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.
שיטת אדמור הזקן
אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן[2] בשם המגיד ממזריטש הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת הרמב"ם, הרס"ג[3], הרשב"א[4], הרמ"ע מפאנו[5] והספורנו[6].
הקושיות על שיטה זו
על שיטה זו של הרב המגיד, יש מספר קושיות:
הקושיה העיקרית היא מהנאמר במדרש[7]: "מלמד שהיה סדר זמנים קודם" ומהמובא בגמרא: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך הרבי[8] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו[9].
קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה בכ"ה באלול[10] או בכ״ה באדר[11], הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.
הרבי מתרץ על קושיה זו[12], כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא מאין ליש, וביכולתו של הקב"ה לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
חלקים בזמן
בזמן ישנם שני חלקים:
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י השמש והירח.
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא נברא. ודלא כדעת העקרים. [13]
הערות שוליים
- ↑ בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
- ↑ בסידור שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.
- ↑ אמונות ודעות מ״ג ד״ה והראיה הד'.
- ↑ שו"ת תי"ח.
- ↑ עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.
- ↑ בתחילת פירושו על התורה.
- ↑ בראשית רבה רפ"ג.
- ↑ בספר שערי אמונה.
- ↑ ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.
- ↑ לפי שיטת רבי אליעזר במסכת ראש השנה.
- ↑ לפי שיטת רבי יהושע שם.
- ↑ שם עמ' ק"צ.
- ↑ עיין ספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בעשרה מאמרות (ספר) לרמ"ע מפאנו (שם).
