כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הוספות חשובות בנוגע להקמת הכפר ומוסדותיו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כפר חב"ד | כפר חב"ד נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל[[חסיד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום השואה. | ||
ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב אליעזר קרסיק, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, וכאשר הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש, חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. | |||
תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, לא רחוק מ[[תל אביב]], ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם. | |||
בכפר | לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר. | ||
בתחילה היו קשיים רבים, והרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס אלטהויז]] מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] הקדישו כוחות רבים בכדי לסייע לכפר הצעיר להתפתח, למרות הכל. | |||
במהלך השנים הכפר גדל והתפתח, ונכון לשנת [[תשס"ו]] מתגוררים בו למעלה מ-1500 משפחות, למעלה מ-8000 תושבים (הכפר המאוכלס ביותר בארץ). כמו כן, בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]". | |||
==מוסדות חינוך== | |||
עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה. | |||
בשנים הבאות נוסד [[בית ספר חקלאי]] במסגרתו נוסדו גם [[בית ספר לדפוס]] ו[[בית ספר לנגרות]] או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - [[בית ספר למלאכה]].כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: [[ועד כפר חב"ד]], הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], וראשי [[אגודת חסידי חב"ד]], בעידודו הנמרץ של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. | |||
בשנת [[תשט"ז]] (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם [[יד החמישה]]. | בשנת [[תשט"ז]] (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם [[יד החמישה]]. | ||
מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. זאת, כאשר רוב התושבים עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום רפתות, כוורות דבש ופרדסי הדר. | כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. זאת, כאשר רוב התושבים עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום רפתות, כוורות דבש ופרדסי הדר. | ||
בהתפתחותו הכפר ניצב ברשימה הראשונה בעמק לוד, כאשר בניין במועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות. | בהתפתחותו הכפר ניצב ברשימה הראשונה בעמק לוד, כאשר בניין במועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות. | ||
| שורה 17: | שורה 26: | ||
==כפר חב"ד ב'== | ==כפר חב"ד ב'== | ||
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון). | כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון). | ||
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר ביו"ר [[וועד כפר חב"ד]] הרב שלמה מיידנצ'יק. עוד היו לו לעזר: הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] ור' [[יונה איידלקופ]]. | |||
בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר. | בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר. | ||
גרסה מ־13:50, 6 באוגוסט 2007
כפר חב"ד נוסד כיישוב חקלאי המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום השואה.
ראשי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב אליעזר קרסיק, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, וכאשר הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש, חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.
תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, לא רחוק מתל אביב, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
בתחילה היו קשיים רבים, והרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז מראשי אגודת חסידי חב"ד הקדישו כוחות רבים בכדי לסייע לכפר הצעיר להתפתח, למרות הכל.
במהלך השנים הכפר גדל והתפתח, ונכון לשנת תשס"ו מתגוררים בו למעלה מ-1500 משפחות, למעלה מ-8000 תושבים (הכפר המאוכלס ביותר בארץ). כמו כן, בשנת תשמ"ו (1986) הוקם במקום העתק של בנין "770".
מוסדות חינוך
עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה.
בשנים הבאות נוסד בית ספר חקלאי במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - בית ספר למלאכה.כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: ועד כפר חב"ד, הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, וראשי אגודת חסידי חב"ד, בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
בשנת תשט"ז (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם יד החמישה.
כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. זאת, כאשר רוב התושבים עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום רפתות, כוורות דבש ופרדסי הדר.
בהתפתחותו הכפר ניצב ברשימה הראשונה בעמק לוד, כאשר בניין במועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות.
כפר חב"ד ב'
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון).
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר ביו"ר וועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק. עוד היו לו לעזר: הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן ור' יונה איידלקופ.
בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר.
קישורים חיצוניים
סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים