אברהם דוב הכט: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (תיקון קטגוריות) |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|העכט אברהם דוב]] | |||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|העכט אברהם דוב]] | |||
גרסה מ־06:34, 4 במרץ 2013
הרב אברהם דוב העכט (ה'תרפ"ב) - מתלמידי תומכי תמימים באטווצק, שליח הרבי הריי"צ והרבי שליט"א, לחם בתוקף לתיקון החוק מיהו יהודי. מנהל איגוד רבני אמריקא.
ביוגרפיה
החסיד ר' אברהם דוב העכט נולד לאביו ר' יהושע העכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בבראנזוויל, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ומשה יצחק, לישיבת תורה ודעת בווילאמסבורג.
התקרבותו לחסידות חב"ד
התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' ישראל יעקובסון. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת תורת החסידות בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.
בתרצ"ט התכוננה לנסיעה לאטווצק קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל הרבי הריי"צ. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון.
אותם ימים היו טרום ימי מלחמת העולם השניה, וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל!
ביום שני, כ"ג מנחם אב, 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי צרפת, שם ערך להם קבלת פנים ר' שניאור זלמן שניאורסאהן.
באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את הרבי מלך המשיח. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.
ביום רביעי ר"ח אלול, הגיעה הקבוצה לאטווצק שבפולין. את הקבוצה קיבלו ראש הישיבה, הרב יהודה עבער והתלמידים הוותיקים.
ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ליחידות אצל הרבי הריי"צ, וזכו לשמוע מאמר חסידות.
בחזרה לארצות הברית
פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.
קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות].
בנסים גדולים הצליחו להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר ריגא, לעבר ארצות הברית.
בחודש חשוון ה'ת"ש, הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.
כשהגיע הרבי לארצות הברית, בט' אדר ב' ה'ת"ש, עבר ר' אברהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תש"ד, עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.
במסצ'סטס פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.
רב קהילת הסורים
בקיץ ה'תש"ה נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.
באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. הרבי הריי"צ המליץ בחום.
בחודש חשוון ה'תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק.
ר' אברהם הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.
ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא.
השקיע ממרצו בתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", וניצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.
היה משלוחי הרבי, שלחמו לשלימות העם, שלימות התורה ושלימות הארץ.