משה נתן נטע למברגר: הבדלים בין גרסאות בדף
(ז) |
(←קשריו עם הרבי: בעקבות דף שיחה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תשי"ח]] כתב הרבי ([[אגרות קודש|אגרת]] ה'תתקלח) אל הרב [[שלמה קופצ'יק]] מקריית-אתא: "בודאי בהזדמנות הראשונה ימסור לו (להרב לעמברגר) פ"ש ממני, אף כי בלתי מכירו". הרבי מציין, כי רבו, בעל שו"ת מהרש"ג, היה "טורח לישב דברי [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]]". | בשנת [[תשי"ח]] כתב הרבי ([[אגרות קודש|אגרת]] ה'תתקלח) אל הרב [[שלמה קופצ'יק]] מקריית-אתא: "בודאי בהזדמנות הראשונה ימסור לו (להרב לעמברגר) פ"ש ממני, אף כי בלתי מכירו". הרבי מציין, כי רבו, בעל שו"ת מהרש"ג, היה "טורח לישב דברי [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]]". | ||
בשנת [[תש"ל]] היה הרב למברגר ב[[יחידות]] אצל הרבי במשך שלושת-רבעי שעה. הוא הציע לרבי שיבוא לארץ ישראל כיון שבכוחו ויכולתו לחולל נפלאות ולהכניס אמונה בכלל ישראל, וכ"ק האדמו"ר שליט"א ענה שיבוא ביחד עם משיח צדקנו | בשנת [[תש"ל]] היה הרב למברגר ב[[יחידות]] אצל הרבי במשך שלושת-רבעי שעה. הוא הציע לרבי שיבוא לארץ ישראל כיון שבכוחו ויכולתו לחולל נפלאות ולהכניס אמונה בכלל ישראל, וכ"ק האדמו"ר שליט"א ענה שיבוא ביחד עם משיח צדקנו. | ||
בשנת [[תשמ"ב]] מסר דברי-תורה להדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא-לאור לכבוד "שנת השמונים". | בשנת [[תשמ"ב]] מסר דברי-תורה להדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא-לאור לכבוד "שנת השמונים". | ||
בנו ממלא מקומו, רבי [[שמעון למברגר]] מקריית-אתא אב"ד מאקאווא, סיפר כי | בנו ממלא מקומו, רבי [[שמעון למברגר]] מקריית-אתא אב"ד מאקאווא, סיפר כי שני ימים לפני שאביו נפטר, דיבר לפתע על כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ואמר: "אינכם יודעים כלל על גדלותו של הליובאוויטשער רבי שליט"א שהיא למעלה מעלה מכל ההשגות שלכם". | ||
שני ימים לפני שאביו נפטר, דיבר לפתע על כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ואמר: "אינכם יודעים כלל על גדלותו של הליובאוויטשער רבי שליט"א שהיא למעלה מעלה מכל ההשגות שלכם". | |||
גם בקיץ שלפני זה אמר "אינכם יודעים ואינכם מבינים כמה גדול וקדוש יהודי זה". | גם בקיץ שלפני זה אמר "אינכם יודעים ואינכם מבינים כמה גדול וקדוש יהודי זה". | ||
גרסה מ־22:57, 31 באוקטובר 2012
רבי משה נתן נטע למברגר היה תלמידו המובהק של הרב שמעון גרינפלד זצ"ל, אב"ד סעמיהאלי, בעל שו"ת מהרש"ג.
לאחר נישואיו עם נכדת הרב משה פארהאנד, אב"ד מאקאווא, התיישב במאקאווא, לימד תורה בישיבתו, ואח"כ מילא את מקומו כאב"ד מאקאווא. לאחר מלחמת העולם השניה חזר לעירו ושיקם מחדש את הקהילה והישיבה.
בשנת תשי"ב עלה לארץ הקודש, התיישב בעיר קרית אתא ומשם המשיך להפיץ מעיינותיו והעמיד תלמידים לאלפים. היה נערץ על כל חוגי הציבור ונודע בחסידותו ובפרישותו. נפטר בשבת פרשת וירא כ' מרחשון תשמ"ג והשאיר אלפי גליונות של חידושי-תורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש וחסידות.
קשריו עם הרבי
כבר בשנת תשי"א כתב ביאורים על שיחה שאמר הרבי.
בשנת תשי"ח כתב הרבי (אגרת ה'תתקלח) אל הרב שלמה קופצ'יק מקריית-אתא: "בודאי בהזדמנות הראשונה ימסור לו (להרב לעמברגר) פ"ש ממני, אף כי בלתי מכירו". הרבי מציין, כי רבו, בעל שו"ת מהרש"ג, היה "טורח לישב דברי רבנו הזקן".
בשנת תש"ל היה הרב למברגר ביחידות אצל הרבי במשך שלושת-רבעי שעה. הוא הציע לרבי שיבוא לארץ ישראל כיון שבכוחו ויכולתו לחולל נפלאות ולהכניס אמונה בכלל ישראל, וכ"ק האדמו"ר שליט"א ענה שיבוא ביחד עם משיח צדקנו.
בשנת תשמ"ב מסר דברי-תורה להדפיס בספר "כבוד חכמים" שיצא-לאור לכבוד "שנת השמונים".
בנו ממלא מקומו, רבי שמעון למברגר מקריית-אתא אב"ד מאקאווא, סיפר כי שני ימים לפני שאביו נפטר, דיבר לפתע על כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ואמר: "אינכם יודעים כלל על גדלותו של הליובאוויטשער רבי שליט"א שהיא למעלה מעלה מכל ההשגות שלכם".
גם בקיץ שלפני זה אמר "אינכם יודעים ואינכם מבינים כמה גדול וקדוש יהודי זה".