שמואל וינר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (וינר (האוסף) הועבר לשמואל וינר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד. | ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד. | ||
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ | כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש [[חשון]]-[[כסלו]] תרפ"ה נרכשה הספרייה. | ||
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפלה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות. | ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפלה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות. | ||
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]] | [[קטגוריה:ערכים חב"דים]] | ||
גרסה מ־08:18, 31 ביולי 2011
ר' שמואל וינר היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת תרפ"ה מהווה היסוד ליסוד "ספריית ליובאוויטש" על ידי הרבי הריי"צ. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב שניתנה למשמרת במחסנים במוסקבה - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש חשון-כסלו תרפ"ה נרכשה הספרייה.
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפלה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות באידיש, וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.