דוד רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]] | [[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]] | ||
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]] | [[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]] | ||
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]. | הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]]. | ||
==שנות צעירותו== | ==שנות צעירותו== | ||
הרב דוד רסקין נולד [[ | הרב דוד רסקין נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק-ביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. הוא נולד לתוך תקופה של רדיפות החסידים מצד השלטונות הקומוניסטיים, וכל ימי ילדותו היו ימי סבל ותלאה, נידודים ופחדים. | ||
כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו לראשונה, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש. | כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו לראשונה, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש. | ||
אביו ודודו – האחים הרב יעקב יוסף והרב יצחק רסקין – היו מהדמויות הבולטות בקהילה | אביו ודודו – האחים הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] והרב [[יצחק רסקין]] – היו מהדמויות הבולטות בקהילה ה[[חב"ד]]ית ב[[לנינגרד]], ומראשי הפעילים למען היהדות בלנינגרד. ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו. | ||
הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי | הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו. | ||
==הבריחה מלנינגרד== | |||
את ה[[בר מצווה]] שלו חגג ר' דוד בצל מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים. בעיצומה של המלחמה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד ויחיד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע בהתרגשות כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים!. | |||
ההלם והשמחה שימשו בערבוביה. אזרחים מחכים במשך יממות כדי להשיג כרטיס, והנה הגיעו כרטיסים בנס מופלא מאת הבורא ית'. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול. | |||
לאחר חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני ראש השנה. העיר אומסק הייתה מלאה בפליטים, ושלטונות העיר לא יכלו לספק קורת גג לפליטים הרבים שזרמו לעיר ללא הרף. כך, במשך למעלה משבועיים, התגוררו בני משפחת רסקין תחת כיפת השמיים. | |||
מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. הם שמעו כי לטשקנט וסמרקנד הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים. | |||
לאחר טלטולי דרך קשים, בחוה"מ סוכות תש"ב נעצרה הרכבת באלמא-אטא. כשירדנו מהרכבת הופתעו לראות כי המקום סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא. נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה. בני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת, ולישון על הרצפה הקרה והרטובה. | |||
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר, ובסופו של דבר הגיעו לאיזור "טאסטאג" הנמצא בקצה העיר. ליד ביתו של איזה גוי מאנשי המקום נמצא בית ששימש כרפת בהמות, שם התגוררו זמן קצר... לאחר מכן עברו לגור בדירה בעיר, שם פגשו כמה מאנ"ש משפחת וילשנסקי, רבינוביץ ועוד. | |||
הרדיפות הגיעו לאלמא אטא. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים ר' יעקב יוסף ומרת דרויזא, והילדים נותרו בבית בעיר זרה לבדם. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו אבי המשפחה היה עצור כחודש וחצי. | |||
בתקופה בה גר עם משפחתו ב[[אלמא אטא]], זכה לסייע לאביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. | בתקופה בה גר עם משפחתו ב[[אלמא אטא]], זכה לסייע לאביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. | ||
גרסה מ־06:39, 18 במאי 2011
הרב דוד רסקין היה מנהל רוחני בתומכי תמימים המרכזית, ויו"ר צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית.
שנות צעירותו
הרב דוד רסקין נולד בשנת תרפ"ז בעיר באברויסק-ביילורוסיה, לאביו החסיד הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא רסקין. הוא נולד לתוך תקופה של רדיפות החסידים מצד השלטונות הקומוניסטיים, וכל ימי ילדותו היו ימי סבל ותלאה, נידודים ופחדים.
כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו לראשונה, בחודש אלול תרפ"ט, על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש.
אביו ודודו – האחים הרב יעקב יוסף והרב יצחק רסקין – היו מהדמויות הבולטות בקהילה החב"דית בלנינגרד, ומראשי הפעילים למען היהדות בלנינגרד. ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' שלום מרוזוב, שלימד את בניו ועוד מילדי אנ"ש בביתו.
הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי הק.ג.ב. שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו.
הבריחה מלנינגרד
את הבר מצווה שלו חגג ר' דוד בצל מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים. בעיצומה של המלחמה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד ויחיד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי ג' באלול תש"א נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע בהתרגשות כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים!.
ההלם והשמחה שימשו בערבוביה. אזרחים מחכים במשך יממות כדי להשיג כרטיס, והנה הגיעו כרטיסים בנס מופלא מאת הבורא ית'. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.
לאחר חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני ראש השנה. העיר אומסק הייתה מלאה בפליטים, ושלטונות העיר לא יכלו לספק קורת גג לפליטים הרבים שזרמו לעיר ללא הרף. כך, במשך למעלה משבועיים, התגוררו בני משפחת רסקין תחת כיפת השמיים.
מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. הם שמעו כי לטשקנט וסמרקנד הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.
לאחר טלטולי דרך קשים, בחוה"מ סוכות תש"ב נעצרה הרכבת באלמא-אטא. כשירדנו מהרכבת הופתעו לראות כי המקום סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא. נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה. בני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת, ולישון על הרצפה הקרה והרטובה.
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר, ובסופו של דבר הגיעו לאיזור "טאסטאג" הנמצא בקצה העיר. ליד ביתו של איזה גוי מאנשי המקום נמצא בית ששימש כרפת בהמות, שם התגוררו זמן קצר... לאחר מכן עברו לגור בדירה בעיר, שם פגשו כמה מאנ"ש משפחת וילשנסקי, רבינוביץ ועוד.
הרדיפות הגיעו לאלמא אטא. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים ר' יעקב יוסף ומרת דרויזא, והילדים נותרו בבית בעיר זרה לבדם. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו אבי המשפחה היה עצור כחודש וחצי.
בתקופה בה גר עם משפחתו באלמא אטא, זכה לסייע לאביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסון.
לאחר מכן עבר לארצות הברית והתיישב בשכונת קראון הייטס.
נפטר ביום שלישי ו' באייר שנת תשע"א לאחר שנים של מחלה.
תפקידיו
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":
- מנהל רוחני בתומכי תמימים המרכזית.
- יו"ר צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית.
- חבר אגודת חסידי חב"ד.
- חבר ועד להפצת חסידות.
- חבר מרכז לעניני חינוך.
- חבר מחנה ישראל.
- חבר בית רבקה.
- מנהל התוועדויות ה' טבת השנתית ב-770.
- מהנהלת ועד המסדר [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
- במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין הרבי בימות החול.
- אחראי על התהלוכה בימי חג.