יהושע שארף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 71.105.58.79 (שיחה) לעריכה האחרונה של 147.234.64.53)
תגית: שחזור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 26: שורה 26:
* בנו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* בנו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ

גרסה אחרונה מ־10:25, 13 ביולי 2024

הרב יהושע שארף

הרב יהושע שארף (יליד שנת תשי"ג, 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס בביתר עילית, וראש כולל לחסידות בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ח אב תשי"ג לאביו הרב יצחק אהרן שארף ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי באבוב ועלה מגליציה לארץ ישראל בבחרותו לפני השואה.

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים. לקראת שנת תשל"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב אברהם הערש כהן.

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של ספר התניא, ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום[1].

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת תשפ"א, משמש כרב הקהילה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
  • אחיו, הרב אברהם שלמה שארף - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס[2].

הערות שוליים

  1. ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא. י"ב כסלו תשע"ב.  •  ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר חב"ד אינפו.
  2. נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה בח' תשרי תש"נ. לאחר פטירתו, הרבי "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו