תלמוד תורה כפר חב"ד
| תלמוד תורה כפר חב"ד | |
|---|---|
 חצר התלמוד תורה | |
| אפיון | ממ"ח |
| תאריך יסוד | תש"ט |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מייסד | ועד כפר חב"ד, בברכתו ובהוראתו של אדמו"ר הריי"צ |
| מנהל גשמי | הרב זאב רויטמן |
| מספר תלמידים | 300 |
תלמוד תורה כפר חב"ד הוא מוסד החינוך לבנים הראשון שנפתח בכפר חב"ד. המוסד נפתח עם ייסוד הכפר בשנת תש"ט, ולאחר מכן אף קיבל את נשיאותו של הרבי.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר בשנת תש"ט הקימו חסידי חב"ד את היישוב החב"די כפר חב"ד בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ נוצר צורך בייסוד מסגרת חינוכית לילדי העולים החב"דים שהשתכנו בכפר, וכך קם התלמוד תורה. המוסד החינוכי בתחילה היה ללא לימודי חול ולמדו בו רק לימודי קודש, אך לאחר שבשנת תשי"ג נחקק בישראל חוק "חינוך ממלכתי" שנתן תקציב רק לבתי הספר שלומדים גם לימודי חול נכנס התלמוד תורה בכפר למסגרת הממ"ד, ולאחר הקמת רשת אהלי יוסף יצחק נכנס למסגרתו ומאז ועד היום מתקיימים במוסד לימודי חול, אם כי בהוראת הרבי לימודי החול נלמדים רק בסוף היום.
בעקבות שיחתו של הרבי בשמחת תורה תשט"ו על כך שילדים יהודים צרכים ללמוד רק לימודי קודש, ובכפר היה רק את התלמוד תורה, שהלימודים בו כאמור היו לימודי חול, פתחו המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס והרב בן ציון וישצקי מוסד חינוכי חדש על טהרת הקודש בשם אהלי תורה.
עד לשנת תשט"ו שכן התלמוד תורה במבנה רעוע מאוד וצפוף שהפריע לאווירת הלימודים במקום, ובשנת תשט"ו בנה יו"ר ועד כפר חב"ד דאז, הרב שלמה מיידנצ'יק מבנה קבע לתלמוד תורה, המבנה היה בניין גדול בן שלושה קומות וחצי קומת מרתף ששימשה כחדר מורים, במבנה שוכנו גני הילדים וכיתות הלימוד של התלמוד תורה. הבניין הוקף בחצר גדולה ששמשה כחצר התלמוד תורה ובכך נפתרו רוב הבעיות הגשמיות של התלמוד תורה.
עד לשנות תשע"ד - תשע"ה היה התלמוד תורה המוסד החינוכי הגדול בכפר, אך בשנים אלה חלה עזיבה הדרגתית של תלמידים מהתלמוד תורה אל המוסד החינוכי השני - אהלי תורה.
נכון לשנת תש"פ בתלמוד תורה לומדים למעלה מ-300 תלמידים והוא מהווה את המוסד השני בגודלו בכפר לאחר אהלי תורה כפר חב"ד.
התלמוד תורה בכפר חב"ד הוא בנשיאותו של הרבי, והוא בין המוסדות היחידים שהרבי לא הוריד את הנשיאות ממנו.
מבנה התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברבות השנים, כשגדל התלמוד הבניין לא יכל להכיל את כמות התלמידים שזרמה לשעריו, בעקבות כך גני הילדים ששכנו עד אז בבניין פונו למבנים סמוכים ששימשו עד אז כסמינר של בית רבקה, וכשהסמינר עבר למבנה אחר שנבנה עבורו, עברו למבניו הקודמים גני הילדים של התלמוד תורה. ולאחר שגם זה לא הספיק הוקם מבנה שלישי לתלמוד תורה, מבנה זה בלט מקודמיו בכך שנבנה בסגנון מיוחד וחדיש, במבנה זה שוכנו ספרייה מפוארת, חדר מזכירות, ובקומה העליונה שלו שוכן אירועים ענק.
אולם האירועים של התלמוד תורה משמש כאולם אירועים מרכזי מאוד אצל תושבי כפר חב"ד, מקיימים בו שבתות שבע ברכות, בריתות מילה, בר מצוות, אירועים של התלמוד תורה עצמו, ועוד.
בשנת תשפ"ד הוצבו מיגוניות ברחבת התלמוד תורה זאת בצל מלחמת חרבות ברזל.
צוות המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהל: הרב זאב רויטמן.
משפיעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מענדי אלפרוביץ'
- הרב זלמן רודרמן
מורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יניב כהן כיתה א
- הרב יעקובוביץ כיתה ב
- הרב ראובן סויסה כיתה ג
- הרב מדר כיתה ד
- הרב יגאל יצחק אצרף כיתה ה
- הרב איתן שרעבי כיתה ו
- הרב יוסף פרקש כיתה ז
- הרב שרגא קפלן כיתה ח
- הרב ברוך ציקואשוילי כיתה ח
- הרב מרדכי טנג'י רב ביה"ס
עוזרי מלמדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' מנחם מענדל יעקובוביץ'.
צוות המוסד בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אהרן גופין - המנהל הראשון.
- הרב שמואל גורביץ' - מנהל.
- הרב שמשון אשכנזי - מנהל.
- הרב שמואל גרונם גרינברג - חבר הנהלה.
- הרב יקותיאל שניאורסון - מחנך.
- הרב יעקב אצרף - מחנך כיתה ח
- הרב יעקב סגל - מורה ומנהל.
- הרב משה יצחק רוזנפלד
- הרב עוזיאל משה אסולין - מורה.
- הרב צבי הנאו - מורה.
- הרב אוריאל דונל - מורה.
- הרב צבי קסטנבאום - מורה.
- הרב דוד פינסקי - מורה.
- הרב הירץ - מורה.
- הרב רומנוב - מורה.
- הרב אשר קדוש - מורה.
- הרב ישראל זלמנוביץ - מורה וספרן.
- הרב מנחם מענדל ערד - מנהל.
- הרב מנחם מענדל כהן - מנהל.
- הרב זאב רויטמן - מנהל נוכחי.
- הרב מנחם גלרנטר מורה.
- הרב שניאור אבצן מחנך כיתה ז'