ישראל יצחק פרישמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב פרישמן

הרב ישראל יצחק פרישמן (י"ט אדר תשי"ח-ט' שבט תשע"ו) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים ומחשובי העסקנים בקהילה החב"דית בעיר שפעל רבות למען עניני הרבי וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה.

הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום יחידות כללית

תולדות חיים

נולד בי"ט אדר תשי"ח לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב עזריאל זליג סלונים[1].

הרב פרישמן היה עיוור בעינו השמאלית במשך חייו, עקב פגיעת נפצים כשהיה ילד.

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס[2], החל לעבוד כמדריך בישיבת תורת אמת בירושלים, וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בצעירותו בפעילות ציבורית במסגרת 'יד לאחים'.

במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת צעירי אגודת חב"ד בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.

את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.

זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת השידורים מהתוועדויות הרבי לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו הרב אליעזר ליכטשטיין.

כאשר הורה הרבי בשנת תשמ"ט לפעול להצלחת מפלגת יהדות התורה, נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה בירושלים, ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.

בשנת תשמ"ט לקראת סיום המחזור החמישי של תקנת הרמב"ם, היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.

נפטר מדום לב בגיל 57 ביום שלישי ט' שבט תשע"ו, ונטמן עוד באותו היום כמנהג ירושלים. בהלוויתו השתתפו מאות מקהילת חב"ד בעיר, וכן עסקני ציבור בולטים וחברי כנסת.

משפחתו

לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. כשר' עזריאל זליג סלונים (אביו של ר' משה סלונים) הקים את החיידר בשיכון חבד ירושלים הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.
  2. עבדה עד שנת תש"פ במזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.