עריכת הדף "עפולה"

ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה למנוחה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

אנשי קהילת חב"ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת [[תש"נ]] הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר.

בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מוסדות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב"ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד ב[[תענך]], שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהתוועדות והקימו את הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל.

את בית חב"ד עפולה הפעיל הרב [[חיים שלום סגל]] מפני שהיה היחיד מחבורת החסידים שלא עבד כמורה, ועל ניירות חשבון הבנק היו כתובים יחד עמו גם ר' [[אברהם דונין]], ור' [[שמעון רוזנברג]], כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו [[משפיע]] הקהילה בעיר ר' [[דוד קרץ]], משפיע הקהילה בחבל תענך ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הלמ"דים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.

הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בשנת [[תש"מ]] לערך - [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדויות והפצת המעיינות.

בעשור הבא (עד לשנת תש"נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

בתחילה היה לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בפינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקורבים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששוכן גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו קצת מהמתפללים הוותיקים שיסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שלא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול לשינוי בפועל.  

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות. בהמשך הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.

מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

מחמת היות העיר והקהלה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}.

[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

*התוועדויות בימי דפגרא חב"דיים

[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית הישנה בעפולה]]

'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסייה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.

ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.

*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. כיום פועלים תחתיו הרב דוד קליין והרב אלימלך שטראקס.

*'''[[לב חב"ד - חסד ומרפא|בית חב"ד בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה), והרב אהרון ברוך.

קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה וחמישים משפחות, המתפללים בחמישה בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה מגדל העמק|במגדל העמק]] ובנוף הגליל, והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנוף הגליל עלית ובמגדל העמק. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב הוקמו בתמיכתם של מנהלי המוסדות במגדל העמק בתענך ובנוף הגליל בתי חינוך לבנים ולבנות במתכונת 'בית ספר צומח', כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת המוזנת מגני חב"ד ומהילדים של קהילת חב"ד המתפתחת מהמשפחות הצעירות שהגיעו לאכלס את העיר.

בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר{{הערה|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[מומבאי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

*ר' [[אורי למברג]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]

*ר' [[אריאל למברג]], באגו"ח ארץ הקודש

*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], שמש בבית חיינו 770

*ר' [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב [[ישראל יוסף הנדל]] ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]

* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.

* '''[[צבאות ה']] עפולה''' מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' [[יוסף יצחק קרץ]]).

[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32). {{PDF|}}