ברוך קיבמן
הרב ברוך קיבמן (כ"ו אדר שני תש"ג - כ"ו שבט תשפ"א) היה מוותיקי החסידים בקראון הייטס ובעל חנות הנעליים המוכרת בשדרת קינגסטון.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בעיר סמרקנד, צעיר מבין שלושה אחים. במהלך מלחמת העולם השניה ברחה משפחתו מרוסיה, יחד עם סביו וסבתו, החסיד המפורסם ר' דוד קיבמן (המכונה ר' דוד הורודוקר) ורעייתו בת שבע רייזל. סבתו נרחצה בידי הרוסים במהלך המסע. חודשיים לאחר מכן נולד ר' ברוך. סבו ביקש לקרוא לו על שם רעייתו ולכן נקרא שמו ברוך, שהאותיות ב' ור' הינם ראשי התיבות של בת שבע רייזל. כעבור 7 שבועות נפטר גם סבו.
בהמשך עברה המשפחה למחנה העקורים בפוקינג שבגרמניה. כעבור כמה שנים עלתה על ספינה לכיוון ארץ הקודש. בנמל סירבו הבריטים לאפשר לספינה להיכנס ובני המשפחה נשלחו לקפריסין.
בשנים מאוחרות יותר עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל אביב יפו, שם שכנה קהילה גדולה של חסידי חב"ד. ברוך למד בישיבת תומכי תמימים לוד. כשהיה בגיל 14 נפטר אביו. בגיל 18 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
לאחר שבא בקשרי השידוכין, עם רעייתו חנה, איחל לו הרבי מזל טוב במהלך היחידות. בני הזוג קיבמן זכו שבקבלת הפנים של חתונתם, שהתקיימה ב-770, השתתף הרבי לאחר שחזר מהאוהל.
לאחר חתונתם נשלחו ללונדון, שם שימש כמורה במשך שנתיים. לאחר מכן עברו להתגורר בשכונת קראון הייטס. בשנים מאוחרות יותר ניהל את חנות הנעלים בשדרת קינגסטון. למבקרי החנות זכור ר' ברוך כמי שבכל רגע נתון אחז ספר פתוח וניצל כל רגע.
ר' ברוך היה חסיד מסור ומקושר והיה מעורב בענייני הרבי. ארגן בביתו שיעור חסידות בכל שבת, אותו מסר החוזר ר' יואל כהן. זכה להימנות גם על קבוצת החסידים שרכשו בשנת תשל"ו את טנק המבצעים שנשלח לארץ הקודש. הוא הגיש לרבי בהתוועדות י' שבט של אותה שנה את מפתח הטנק.
כמעט עד יומו האחרון פקד את 770. קשר שיחות עם תלמידי הישיבה והיה ידוע כחסיד בעל מרץ ונלהב.
נפטר בכ"ו שבט תשפ"א בגיל 77. נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי.
משפחתו[עריכה]
- אחיו, ר' שלום דובער קיובמן - שימש בתור שמש ב770.
- בנו, ר' אברהם קיבמן - בריטניה.
- בנו, ר' דוד קיבמן - קראון הייטס.
- בנו, ר' שיי קיבמן - קראון הייטס.
- בתו, מרת נאווה רסקין - פלורידה.
