עריכת הדף "שור הבר"

[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]

'''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].

== מקורו בכתובים ==
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.

== שמו ==
בדברי [[חז"ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים<ref>תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.</ref>'''.'''

תרגום יונתן על הפסוק "'''בהמות בהררי אלף'''" מתרגמו "תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין" (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).

בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר<ref>בספר התשבי (לר"א בחור) בערך "בר".</ref> כי שניהם נקראים "בר" מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא<ref>ובלשון ספר התשבי שם: "בלשון אשכנז ווילד [-פרא]".</ref>.

== תיאורו ==
===בריאתו===
שור הבר נברא עם בת זוגו<ref>בבא בתרא דף עד עמוד ב.</ref>. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר<ref>הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.</ref> וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. 

===גודלו===
שור הבר רובץ על אלף הרים<ref name=":0">במדבר רבה פכ"א, יח. רש"י ומצו"ד על תהילים נ, י.</ref>.
===מאכלו===
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />.

כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת<ref name=":0" />. במדרש נוסף<ref name=":1" /> נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].

== מהותו ==
על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר<ref>רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.</ref> כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים "דקים וזכים מחדדים השכל", על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר.  

== שחיטתו ==
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]] באמצעות סנפירי הלויתן<ref name=":1" />. [[חז"ל]] במדרש מקשים שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".

[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].

ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".

=== שחיטת שור הבר בחסידות ===
ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.

בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.

== הערות שוליים ==