עריכת הדף "שמחה"

[[קובץ:זקנים_רוקדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים זקנים בשמחה והתרוממות הנפש (ציור: זלמן קליימן)]]
'''שמחה''' בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה", פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. [[עבודת השם]] צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

== שמחה של מצווה ==
השמחה האמתית בקיום ה[[מצוות]], באה מ[[אהבת השם]] שבאה מדביקות אמיתית, וכמו שמצינו ב[[רב ברונא]] שלא פסק חוכא מפומא כולא יומא משום שסמך גאולה לתפילה כו', וכמו שמצינו ב[[רבה]] דהוה קא בדיח טובא ואמר [[תפילין]] קא מנחנא כו', וכן [[רבי זירא]] ב[[מסכת ברכות|ברכות]]{{הערה|ריש פ"ה.}}. ענין השחוק הזה, הוא מריבוי ה[[תענוג]] [[נפש אלוקית|בנפשו]] במה שסמך גאולה ל[[תפילה]] או ב[[מצות תפילין]]{{הערה|וב[[רש"י]] שם פי' באופן אחר.}}, עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק ד[[ליצנות]] הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, ובאה רק מפתיחת הלב ביותר, וכמו כן בחינת [[פלשתים]] דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והיא השמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש, אך זאת דוקא על ידי הקדמת [[אהבה ויראה]] בחינת אהבה העליונה להתענג על ה'.{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק שלישי, בס"ד. המשך בכתב, שלא נאמר, א'רסה.}}.

במקומות רבים בתורת החסידות מודגש שהכפילות בלשון הפסוק המורה על ההכרח בעבודת השם מתוך שמחה, "בשמחה ובטוב לבב", מורה על כך שלא מספיק להיות בשמחה סתם, והשמחה צריכה להיות בריבוי דווקא{{הערה|'שיר המעלות' יום ב' של ראש השנה תשי"ט, אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תקכז, ו'תקמו, אגרת מתאריך ט' מר חשון תשי"ט (הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק משפטים תשפ"א). ועוד.}}.

==קבלת היסורים בשמחה==
[[קובץ:ריקוד חסידי.jpg|ממוזער|חסידים בשמחה]]
כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל [[יסורים]] כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=155 עמ' ט-י].}}.

==התבוננות המביאה לשמחה==
[[קובץ:שמחה.jpg|ממוזער|מענה הרבי לאחד החסידים, בו מעורר אותו על חשיבות השמחה, ובפרט בזמן הזה: "כוכ"פ [= כמה וכמה פעמים] ביקשתי ועוררתי שבכלל - '''ובפרט בזה"ז''' [=ובפרט בזמן הזה] - צ"ל [= צריך להיות] בשמחה '''וכו''''{{ש}}מובן שבאם מהשייכים אלי הוא בשמחה - פועל זה גם בי (ומכלל הן - אתה שומע כו')"]]
החסידות מלמדת, כי בעצם העובדה שניתנה לנו, לאנשים קטנים כמונו, הזכות לעבוד את האלוקים ולגרום לו לנחת רוח - יש מקור לא-אכזב לשמחה עצומה. 

[[חסידות חב"ד]] מפרטת ומרחיבה נקודות אלה. ב[[היום יום]]{{הערה|ח' כסלו.}} מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב "ולגדולתו אין חקר", צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.

בנוסף לכך, הרבי העיר מספר פעמים שרואים במוחש שכאשר אדם עובד את השם בשמחה - הוא מצליח יותר, כמו בכל פעולה הנעשית בשמחה שנעשית בצורה טובה יותר{{הערה|1= ראו לדוגמא [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf מענה הרבי בתשורה נוטיק-טל עמוד 74]: "בטח עוסקת בכל הנזכר לעיל מתוך שמחה, שאז מצליחים יותר".}}.

==בקשה על השמחה==
אדמו"ר הצמח צדק לומד מהפסוק בתהילים 'שמח נפש עבדך'{{הערה|תהלים פו, ד.}}, שעל יהודי לבקש מהקב"ה לזכות למידת השמחה שתיקבע בנפשו{{הערה|אגרות קודש שלו אגרת ד.}}.

==שמחה לזירוז הגאולה==
לשמחה כח מיוחד להבאת ה[[גאולה]] וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שהדבר שעדין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח.

נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים, גם גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה... המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא - על השמחה כשלעצמה, שמחה בטהרתה, עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית של ביאת המשיח... והשמחה תביא את המשיח|מקור='ספר השיחות' [[תשמ"ח]] עמ' 629 ואילך}}

רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שאותיות-היסוד של המילה שמחה - שמח, הן [[אותיות]]-היסוד של המילה משיח - משח. כמו כן, 'משיח' מורכב מאותיות - ישמח.

===השמחה בגאולה===
בזמן הגאולה תהיה השמחה שלמה, ככתוב{{הערה|תהלים קכו, ב}}: "אז יימלא שחוק פינו".

== ראו גם ==
*[[מרה שחורה]]
*[[עצבות]]

==לקריאה נוספת==
*'''תחת אשר לא עבדת . . בשמחה!''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו בענין השמחה, שבועון בית משיח ט"ו אלול תש"פ עמוד 8
*'''מתוך שמחה דווקא''', לקט מענות קודש במדור מבית המלכות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליונות 1850, 1851, 1896
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60280 בשמחה תמיד]''' - חוברת לימוד ועבודה לילדים בנושא השמחה בהפקת תלמוד תורה חב"ד בלוד{{PDF}} ‏‏{{אינפו}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Simcha.pdf השמחה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא השמחה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94/ עבודת השמחה]''' - קובץ בהוצאת מערכת '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]]', אדר תשע"ז
*הרב חיים שלום דייטש, '''[https://toratchabad.com/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94 עבדו את השם בשמחה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב זלמן נוטיק, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf אגרת השמחה]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]