עריכת הדף "בחירה"

'''בחירה''' הינה האופן בו ניתן חשיבות לדבר מסויים, שלא על ידי סיבות נסיבתיות, חיצוניות או טבעיות. מכיוון שכן, בחירה אמיתית בדבר מסוים היא דווקא כאשר הינו שווה בעניין המבוקש לדבר שלא נבחר, ואף מצד שכלו ורצונו הטבעי{{הערה| אין הטיה לכל צד, אלא שכך בחר הבוחר לבחור{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יא ע' 5. חלק כג עמוד 219. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קצד. שיחת שבת פרשת בראשית ה'תשנ"ב ס"ג ועוד.}}.

מכיוון שהבחירה מגיעה אך ורק מהבוחר ואין בה תפיסת מקום לדבר הנבחר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח ע' 409 ובהערות. חלק כ"ח עמוד 180 ועוד}}, הרי אף לאחר הבחירה חשיבותו של הדבר הנבחר אינה מצד עצמו, הבחירה אינה בהכרח מתגלית ומתעצמת עם הדבר הנבחר, ואינה פועלת בו מעלה עצמאית{{הערה|אמנם, לעיתים הבחירה מתעצמת עם הדבר הנבחר, ויש שמצד הבחירה נפעלת מעלה בדבר הנבחר (שכן, אין מניעה מצד הבוחר לבחור שיהיה מעלה בדבר הנבחר), אך אין זה נגזר ממהותה של הבחירה. ונוסף לכך, כאשר הבחירה פועלת מעלה בדבר הנבחר, לא ניכר בגלוי הבחירה (כפי שהוא בנשמות שהקב"ה בחר בהם שיהיו "בנים למקום", ומה שניכר בהם בעיקר הוא מעלתם (בנים) ופחות הבחירה - ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת ש"פ תןלדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}}.

שורש הבחירה היא מהעצם של הבוחר (שלמעלה מדרגות השכל, הרצון, התענוג{{הערה|לקוטי שיחות חלק יא שם הערה 55}}, והגורל{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצד. ולהעיר מלקוטי שיחות חלק כח ע' 177 ואילך שמקשר את דרגת הגורל עם דרגת הבחירה}}).

בפרטיות ישנה בבחירה שני חלקים ועניינים: המקום והדרגה בו הדברים שווים זה לזה (דרגת הגורל שבבחירה), והבחירה עצמה בדבר הנבחר (ההמשכה מהעצם לדרגת הגורל){{הערה|סה"מ מלוקט ח"ה שם}}.

==בחירת הקב"ה==
{{{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בחירת העצמות בישראל]]}}
לאמיתתו של דבר, המושג בחירה שייך רק אצל הקב"ה ובעצמותו יתברך, שרק הוא בחירתו חופשית לחלוטין ללא כל הטיות וסיבות.

את בחירתו החופשית של הקב"ה בעם ישראל ניתן לחלק לשניים: בנשמות, ובגופים. שורש הבחירה כפי שהוא למעלה הוא בעיקר בנשמות. אך גילוי הבחירה למטה הוא בעיקר בגופים, שבהם אין מעלה נוספת המעלימה על הבחירה. בנוסף לכך בחר הקב"ה גם במצוות.

==בחירת בני האדם==
{{{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בחירה חופשית]]}}
הקב"ה העניק לבני האדם (בשונה מבעלי החיים ושאר היצורים בעולם, וכן מבשונה מהברואים בעולמות עליונים כמלאכים) את היכולת לבחור ולשלוט במעשיהם. אצל בני ישראל הבחירה היא בכל מעשיהם (מלבד במקרים מיוחדים בו שולל הקב"ה את בחירתו של האדם), ואילו אצל הגויים הבחירה היא חלקית - בענייני המצוות שלהם וכדומה. ביחד עם זאת, בבחירת הקב"ה בישראל נפעל טבע עצמי אצל כל יהודי לבחור בקב"ה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט}} ובטוב, אלא שביכולתו לפעול נגד טבע זה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]