עריכת הדף "צוואת הרבי"

{{שכתוב|העתקה מחב"ד אינפו}}
[[הרבי]] כתב 2 '''צוואות''' צוואה אחת (ששנויה במחלוקת כמפורט להלן) הנוגעת לניהול המוסדות בשנת [[תשמ"ח]] בעזרת שלושה רבנים בתור סגולה לאריכות ימים וצוואה נוספת הנוגעת לרכושו הפרטי של הרבי ונחתמה על ידי עורך דין.

==היסטוריה==

===הצוואה הכללית===

ביום שני, [[י"ד בסיון]] [[תשמ"ח]], שעה קלה לאחר [[תפילת מנחה]], נקראו אל ביתו של [[הרבי]] מזכירו האישי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] וחבר המזכירות הרב [[ניסן מינדל]]. השניים שמעו מפי [[הרבי]] כי עלה ברצונו הקדוש, "להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה".

הרב חדקוב והרב מינדל שהו בחדר הרבי פחות מחצי שעה וכשהם יצאו, ניכר היה על פניהם כי הם טרודים מאוד.{{הערה|מספר הרב גרונר:ניסיתי לשאול אותם, על מה דיבר איתם הרבי. הם רק אמרו: 'יותר טוב לא לדבר'. סתמו ולא פירשו".}}

מיד בצאתם, העלה הרב [[ניסן מינדל]] על הכתב את הדברים אשר שמעו בקודש פנימה. 

הרב מינדל הגיש את הדברים לרב חדקוב על מנת למוסרם אל [[הרבי]], נוסח רשימת הדברים במתכונתם זו מעולם לא פורסם. 

הנוסח המלא של רשימת הדברים הועבר לאישורו של [[הרבי]] באמצעות הרב חדקוב. במשך תקופת זמן ניכרת, הדברים לא זכו לתגובת הרבי. 

כמעט שלושה חודשים חלפו. במהלך תקופה זו סיפר הרב גרונר, "כמעט מדי יום ביומו, היה הרב חדקוב שואל אותי, האם הרבי הוציא עבורו משהו מיוחד. הבנתי שהדבר קשור לשיחה שהייתה לרבי איתו ועם הרב מינדל, אך לא ידעתי את תוכנה המדויק. הדבר היחיד שידעתי הוא שהרבי לא הוציא באמצעותי כל תגובה על כך".

בתחילת חודש [[אלול]] הוציא הרבי באמצעותי את דפי הרשימה המקורית שהוכנסו אליו זמן רב קודם לכן. הרשימה הייתה מלאה בהערות של הרבי אשר מהם ניתן היה ללמוד כי דברים רבים שהופיעו בה אינם לשביעות רצונו של הרבי{{הערה|מפי הרב גרונר}}. 

ביום שלישי, [[י"ז באלול]], מיד לאחר [[תפילת מנחה]], ביקש הרבי ממזכירו, הרב גרונר, ששלושה אנשים ייכנסו אליו, אל הרב חדקוב והרב מינדל מצרף הרבי הפעם את הגאון רבי [[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בפני השלושה, הוסיף הרבי הוראות ופרטים נוספים על הדברים שהשמיע בפני שניים מהם. הרב מינדל העלה את הדברים על הכתב והגיש אותה לרבי בפעם השנייה להגהה. 

שורת ההערות והתיקונים שללה את רוח הדברים והפרטים שבהם. מנוסח גוף התשובה ניכר כי דעתו הקדושה של הרבי לא הייתה נוחה מהעובדה שמרוח הרשימה עולה כי הרבי מפקיד את הנהלת כל המוסדות המרכזיים בידי שני אנשים. אך גם מעבר לכך, ניכרה אי שביעות רצון מפרטים נוספים. 

נוסח התשובה שהועבר מהרבי ישירות לידי הרב חדקוב, אינו ניתן להשגה. שמועה עיקשת, שקיבלה אישור מכמה מקורות שונים, מספרת על כך שבראש הדף של רשימת הדברים שעליו הופיעו הערות הרבי הופיע משפט מפתח' שבו נאמר (בתוכן, לא בלשון): האומנם חושדני שאשאיר את הכול על שני אנשים. 

בעקבות הערות הרבי, ערכו השלושה את דברי הרבי מחדש והגישו אותם לרבי. גם רשימת צוואה זו קיבלה כמה הערות ותיקונים על ידי הרבי. בפעם השלישית, הוגשה מתכונת בת ארבעה דפים הנושאת את הכותרת "רשימת דברים מכ"ק אדמו"ר שליט"א", אשר שני דפים מתוכם, נושאים את הכותרת "מוסף להנ"ל".

==נוסח הצוואה==

וזה נוסח הצוואה, ככתבה וכלשונה (עם פענוח ראשי התיבות), כולל ה"מוסף":
{{ציטוט|תוכן="היום, אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס אל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בהיכל קדשו ואמר לנו כהקדמה להכתוב לקמן: 'סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה'.

"אחר כך המשיך ואמר לנו: באשר אנחנו שנינו היינו אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריבנו – אליו ולעבודתו בקדש, וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותו לארצות הברית לקח אותנו אתו עמו לארצות הברית והטיל עלינו התפקידים הראשיים בהנהלה הראשית לכל היקף פעולותיו ועבודתו, וכן היה הסדר מאז ועד הנה, ובשים לב אשר הסגולה האמורה לאריכות ימים ושנים הוא כאשר הכול כתוב וחתום באופן ברור שלא יהיה מקום לספקות וכו'. 

"לכן ציווה עלינו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לסדר את כל העניינים בהנוגע לאחר מאה ועשרים שנה מתאים להוראותיו ולהעלותם על הכתב שריר וקיים, ולאחר שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א יעיין בזה ויסכים ויאשר בחתימת יד קדשו, הרי יהי' לזה כל התוקף של צוואה. 

"אי לזאת, ובהתאם להוראות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כפי ששמענו מפיו, הננו בזה להעלות על הכתב סדר וקביעת העניינים לאחר מאה ועשרים שנה, וכדלהלן: 

"'''סעיף א:''' ההנהלה הראשית של כל המוסדות דליובאוויטש בכל מקום שהם, בצורתה כמו שהיא עכשיו בידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, תעבוד לידי הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל שיחיו, עם כל הזכויות והאחריות שבזה. 

"'''סעיף ב:''' כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, וכן מוסדות ליובאוויטש העתידים להיווסד, יהיו מסורים בידי ההנהלה הראשית, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל ו/או הממונים על ידם, בתוקף תפקידם האמור. 

'''"סעיף ג:''' כל אלו שבמשך הזמן נתמנו לאיזו שליחות או פעילות על ידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א נשארים בתוקף תפקידם כל זמן שההנהלה הראשית הנ"ל לא החליטה אחרת.

'''"סעיף ד:''' נוסף על ההוראות הנ"ל שהן בשייכות לעניינים הכלליים, הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למלא ידינו להכניס לתוך הצוואה הכללית גם צוואה פרטית בשייכות לענייניו ונכסיו הפרטיים, שיעברו לרשות מרת דאליא תחיה רוטמאן שהיא בת אחיו המנוח, ר' אריה לייב ז"ל, וילדיה שיחיו, שלהם הוא מוריש עזבונו הפרטי, היינו רהיטי הבית, וכלי הבית וכדומה, פרט לספרים וכתבים וחפצים שהם נחלת אגודת חסידי חב"ד. ואם יתעורר ספק באיזה דבר – וכן בכל מקום של איזה ספק באיזה עניין מהעניינים הנ"ל- הרי הקובעים בזה הם הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב והרב ניסן שי' מינדל, אם בעצמם או בצירוף עוד אחד, וכן יקום. 

"וה' יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למען יאריך ימים על ממלכתו בטוב ובנעימים עד ביאת משיח צדקנו". 

הרשימה מסתיימת בציון: "ועל כל הנ"ל באנו על החתום", שמתחתיה מקומות חתימה מסומנים המצוינים במילים "הרב ח.מ.א. חדקוב" ו"הרב ניסן מינדל".}}

===המוסף לצוואה===
מיד לאחר מכן, באותו דף, מופיע ההמשך תחת הכותרת: "מוסף להנ"ל": 

{{ציטוט|תוכן="היום, יום שלישי בשבת, י"ז אלול, שנת תשמ"ח אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, שלושה כאחד, היינו הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב, והרב ניסן שי' מינדל והר"מ הרב ר' ישראל יצחק שי' פיקרסקי, ובמעמד שלושתנו הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א להוסיף הוראות ופרטים לצוואתו הנ"ל מי"ד סיוון, ה' תשמ"ח, בכדי שלא להשאיר מקום לספקות וכו' בהנוגע להמשך העבודה לאחר מאה ועשרים שנה, ואלו הם הוראותיו הנוספות: 

'''"סעיף ה'''' כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי דמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רובא ככולא של פעולות חב"ד – ליובאוויטש בארה"ב ובכל מרחבי העולם התנהלו על– ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם: המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל על המחלוקות והסניפים שלהם; ואשר הנהלת מוסדות אלו בפועל מסר לוועד של שלושה, היינו: לי, חתנא דבי נשיאה, ולהרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ולהרב ניסן מינדל. ומובן אשר לאחרי הסתלקות כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כן היה הסדר גם כן אלא שלמעשה נכנסו המוסדות הנ"ל – כמו שאר המוסדות – תחת נשיאותי, וממילא נשארה בפועל של המוסדות הנ"ל בעיקר לידי הרב חיים מרדכי אייזיק והרב ניסן שיחיו. 

"ועתה, בכדי לאשר עוד הפעם את הסדר האמור, וביתר שאת ותוקף, ובפרט בשים לב שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגדות חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלשה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד-ליובאוויטש במרחבי העולם – מצאתי לנחוץ להוסיף הפרטים דלהלן בנוגע לסדר העבודה בפועל, והם:

'''"סעיף ואו:''' המדובר שלא לעשות שינויים בהנהלת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששימשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, וכגון: 

במרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית היא בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב שלום מנדל סימפסון שיחיו. 

"במחנה ישראל בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי, שי'. 

"באגודת חסידי חב"ד העולמית – בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד ראסקין שיחיו. 

'''"סעיף ז:''' בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק הכסף לשלושה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל). וכן נהגתי אני. ולכן כן יהיה גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלקו לג' חלקים הנ"ל, היינו המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, ולשכת חשאין. 

'''"סעיף: ח'''אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהיה עניין או פרט – הרי יפה כוחם של השלושה: הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק, וכן יקום. 

"כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הדגיש אשר בנוסף להסגולה הנ"ל לאריכות ימים ושנים – ובמילא צריך העניין להיעשות בשמחה ובטוב לבב, הרי עוד זאת סגולת היום והחודש והשנה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, ערב ח"י אלול, הולדת שני המאורות הגדולות, בחודש שכולו רחמים. בשנת תשמ"ח ותשמ"ח".}} 

גם לאחר דברים אלו נכתב: "ובזה באנו על החתום על כל הנ"ל:" ולאחר שורה זו, מקומות החתימה של: "הרב ח.מ.א. חדקוב, הרב י.י פיקרסקי, הרב נ. מינדל". 

בעותקים של רשימת דברים' בת ארבעת הדפים המצוינים בידינו – אשר הם, צילומי העותקים שהיו בידי הרב מינדל – אין חתימה במקומות המיועדים לכך. 

בנוסף לכך, כמתחייב מהוראת הרבי – הרב חדקוב, הרב מינדל והרב פיקרסקי, העלו על הכתב מסמך חדש, הכולל את רוח דברי הרבי בפעם השנייה, בנוסח חדש, תחת הכותרת "שטר צוואה". הדברים המופיעים בשטר. הולמים את הנוסח המסורתי המקובל בעת כתיבת צוואה.

מעבר לכך, בשטר הצוואה לא מופיעים מוטיבים שמאפיינים את הרשימה הקודמת שכללה גם את המתכונת המקורית, אשר עליה רק נוסף תוכן חדש בשם "מוסף להנ"ל". השינויים בין הרשימה והשטר הוא אזכור עזבונו הפרטי של הרבי, כלי הבית והרהיטים, המיועדים לבת אחיו של הרבי, מרת דליה ראטמאן. סעיף זה נשמט לחלוטין משטר הצוואה הנוכחי, כמו גם דברים נוספים.

==הנוסח המתוקן==

עדות שהשמיע לאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]], הרב [[שלום ישראל חדקוב]]{{מקור}}, בנו של הרב חדקוב, בפני מליאת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. בעדות זו אמר הרב חדקוב כי לפי הידוע לו שטר הצוואה שבפנינו, נוסח לאחר כל התיקונים והערות שציין הרבי על הגרסאות הקודמות. לפי דברים אלו, ייתכן שבתחילה הוגש שטר צוואה עם אלמנטים נוספים שנשללו על ידי הרבי, וזהו שטר הצוואה המתוקן: 

{{ציטוט|תוכן=זיכרון עדות שהייתה בפנינו עדים החתומים מטה ביום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה' אלפים תשמ"ח, למניין שאנו מונין כאן בעיר ברוקלין, נ.י. 

"איך ששלח אחרינו כבוד קדושת אדמו"ר הרב ר' מנחם מענדל שליט"א בהרב ר' לוי יצחק זצ"ל שניאורסאהן, ובאנו אליו ודעתו מיושבת עליו והי' יודע לדבר ולישא וליתן כשאר בני אדם, ואמר לנו: "סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה. הנה שלחתי אחריכם – לכל לראש, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל, כיוון שאתם מהראשונים אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריב לעבודתו וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותיו לארה"ב הביא אתכם עמו והטיל עליכם התפקידים הראשיים בהנהלת המוסדות שיסד כאן, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל; ואתכם עמכם קראתי את הרב ר' ישראל יצחק פיקרסקי, ריש מתיבתא של הישיבה המרכזית תומכי תמימים ליובאוויטש – בכדי לעשות צוואה בפניכם. וזו היא הצוואה: 

1) כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי סדר הקבוע והנוהג מכמה שנים, יתנהלו כן להבא. 

2) כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רוב הפעולות דחב"ד ליובאוויטש ובכל מרחבי העולם התנהלו על ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, על כל המחלוקות והסניפים שלהם וכן הוא הסדר גם עתה, אלא שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגודת חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים – המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלושה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד–ליובאוויטש במרחבי העולם. וכן יהיה להבא, לא ישונה. 

3) המדובר שלא יהיה שינויים בהנהגת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששמשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, כגון: 

בהמרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון; 

במחנה ישראל – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי; 

באגודת חסידי חב"ד העולמית – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד רסקין שיחיו. 

4) בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק את כספי המעמד לשלשה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל). 

וכן נהגתי אני, ולכן יהיה כן גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלק לשלושה חלקים, היינו להמרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין.

אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהי' עניין או פרט – הריני מיפה כוחם של השלשה: הרב מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק. וכן יקום". }}

בסוף הנוסח המשתרע על פני שני עמודים, באותיות מקלדת פשוטות, נדפסו המילים: "וחתם בחתימת יד קדשו", כשמעליהם פס למקום החתימה, ומיד לאחר מכן, נוספו המילים הבאות: "ומה שנעשה בפנינו ומה שציווה בפנינו עדים, וחתמנו היום, יום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה"א תשמ"ח, הכול שריר וקיים". כאן באים שלושת מקומות החתימה של שלושת העדים.

==חתימת הרבי==

אף שבמקרה זה, בעותקים שבידינו, מקום חותם הרבי ריק, אין כל הוכחה המצביעה על תגובה או על אי תגובה של הרבי על השטר, במתכונתו הנוכחית, ששני עותקים ממנו מתפרסמים כאן – האחד שהיה בידי הרב מינדל והאחד שהיה בידי הרב פיקרסקי, ובשניהם יש שינויים קטנים האחד לעומת רעהו, המעידים כי הם אינם צילום או עותק אלא שני מסמכים שונים. 

עדות אחת, בעילום שם , אומרת כי לנגד עיני הרב פיקרסקי היה שטר צוואה שבו הופיעה חתימת ידו הקדושה של הרבי. כל הידוע אודות כך הוא שאין כיום מי שיכול להצביע על עותק זה של שטר הצוואה. בהקשר זה, סיפרו מקורות נוספים על גניבה גדולה שהייתה בבית הרב פיקרסקי שבעקבותיה נעלמו מסמכים רבים. 

לבד מעדות זו, כמה אנשים העידו על דברי הגרי"י פיקרסקי למקורביו, זמן רב לאחר כ"ז באדר ראשון תשנ"ב, כי ידוע לו שהרבי סידר צוואה, כשהפרטים שבפיו מסגירים את העובדה שמדובר בשטר צוואה זה. 

בערב שבת קודש, כ"ז באלול תשמ"ח, הוכנס לרבי עותק מיוחד על שטר הצוואה, כפי שהוא מתורגם לאנגלית. הרבי הוציא על כך תשובה בכתב יד קודשו בזו הלשון: "נתקבל 5:15 אחר הצהריים, לכשיהיה ביכולתי אקראנו, ובכל אופן כוונתם רצויה, ותשואות חן תשואות חן".

==הפולמוס==

הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], מזכיר הרבי, סיפר באסיפה טלפונית של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] (שנערכה בימים שלאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ואשר לכותבים הוגשה הקלטה מלאה שלה): "ביום מן הימים, אינני זוכר את התאריך המדויק, נכנסתי לחדרו של הרבי בהוראתו לצורך עניין מסוים. הרבי הושיט לי חבילת דפים מקומטת ובלתי סדורה, ואמר לי: 'איך וויל ניט ס'זאל זאך וואלגערן דא, האלט עס ביי דיר' (= איני רוצה שזה יהיה מפוזר כאן, אכסן זאת אצלך). בתוך הדפים הללו, היו גם הדפים המדוברים אינני יודע אם היו חתומים אם לאו", הבהיר הרב קרינסקי וציין כי אינו יודע היכן נמצא מסמך זה כיום. 

עוד קודם לעדות זו, בבוקר יום ראשון [[ג' בתמוז תשנ"ד]], הופץ ב–[[770]] וחוצותיו מנשר מיוחד שנשא את הלוגו הרשמי של [[אגודת חסידי חב"ד|אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]'. המנשר הפונה אל אנ"ש והתמימים נפתח במילים: "כבוד קדושת אבינו אדוננו מורנו ורבנו ציוונו בכתב לסדר העניינים בשעה מרה זו". מלבד הצוואה האמורה לא היה עוד כל ציווי בכתב שאליו יכולות היו לרמז מילים מצמררות אלו.

בימים שלאחר [[ג' תמוז]], היו כמה אסיפות טלפוניות של חברי אגודת חסידי חב"ד. באותן אסיפות נאמר ברורות כי בצוואתו הקדושה של הרבי מוטל הניהול של ליובאוויטש ומוסדותיה על אגודת חסידי חב"ד אולם הצוואה עצמה לא הוראתה לאיש. 

בקשותיו של ר' [[זלמן גוראריה]] לזכות לראות את מסמך הצוואה נתקלו בקיר אטום. בסופו של דבר, המציא אחד מחברי אגו"ח לר' זלמן עותק של הצוואה ואז התגלה לנגד עיניו כי אותו הועיד [[הרבי]] כאחד מההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. 

באותה אסיפה טלפונית נוספת שהתקיימה בין חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בערבו של יום חמישי, בשבוע שלאחר ג' תמוז, הוחלט כי למחרת, ביום שישי, בשעה אחת בצהריים, יתקיים שידור מיוחד באמצעות חדר השידורים שבמהלכו עתיד היה הרב [[ניסן מינדל]] למסור את כל פרשת הדברים של הצוואה ולהקריא את הצוואה, כיחיד מבין השלושה שהיה שותף לדברים ונותר בחיים. סיכום זה היה מוצא של פשרה בוויכוח שהתגלע אודות הצוואה, למרות הסיכום המפורש שהיה מוסכם על כולם, טורפד השידור המתוכנן. 

כשנוכח ר' [[זלמן גוראריה]] לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה. תנועה זו הייתה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי.

ר' זלמן יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]], שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני ה[[רבנים]] שישבו על המדוכה, כשומעו את הדברים הנחרצים מפי מזכיר הרבי שהיה שותף סוד לכתיבת הצוואה, גמר ר' [[זלמן גוראריה]] אומר שלא להרפות מהנושא למען קיום רצונו הקדוש של [[הרבי]]. 

משהתחוורו לו כל הפרטים טען ר' זלמן: "זהו נוסח הצוואה הסופי, חתום או לא חתום – הרי הרבי הגיה ואישר אותו וברור לי שזה הוא רצונו הקדוש של הרבי. הדבר ניכר גם בעובדה שבשטר הצוואה יש שלוש הנהלות נפרדות לכל אחד מהמוסדות ובכל אחת מהן חברי הנהלה שונים". ר' זלמן אף אמר כי בידו יש ראיות נוספות לכך ואותן קיווה לגלות אם וכאשר יעלה בידו להוציא לפועל את מבוקשו, לקיים בירור בעניין בשיטת 'זבל"א'. לאורך כל הדרך טען ר' זלמן כי "חובה למצות את הבירור בעניין הצוואה הקדושה לקיים את דעת הרבי בהנהלת המוסדות הקדושים". 

עוד טען ר' זלמן: "משעה שהביע הרבי את רצונו הקדוש, בפירוט רב, בפני שלושה אנשים – היש מקום לחמוק מקיום הוראה זו של הרבי, בשל טענה על העדר חתימה?".

==אישרור הצוואה==

בהתאם לשיחה ד[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] בענין "[[חשבונו של עולם|בואו ונחשוב חשבונו של עולם]]", בה הבהיר הרבי כי כל עניני [[ליובאוויטש]] ייקבעו על ידי רבני חב"ד, הנה מיד לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], מינו רבני חב"ד ברחבי תבל וועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, הלא הם הרב [[יצחק הכהן הענדל]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב יצחק מאיר הערץ.

לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי.

כאשר אלו שהחזיקו באגודת חסידי חב"ד וב[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי הם סירבו, ומאז היו זמן ארוך בגדר ד"לא צייתא לדינא", עד לביטולו על ידי הרב אזדבא בשנת תש"ע <ref>[https://col.org.il/news/54204 לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה"לא צייתי לדינא"]</ref>.

בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]], לרב [[שלום מענדל סימפסון]] ולרב [[ניסן מינדל]], כי זוהי זכותם לממש את הצאווה כחברי המוסדות המרכזיים של [[מרכז לעניני חינוך]], להדפיס את ספרי [[קה"ת]] ולקיים את [[כינוס השלוחים העולמי]].

==הצוואה הפרטית==

הרבי כתב צוואה נוספת הנוגעת לרכושו הפרטי, לפיה מוריש הרבי את ביתו ורכושו הפרטי לאגודת חסידי חב"ד והאפוטרופוס הממונה על ניהול העזבון הוא מזכירו של הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי.
צוואה זו נחתמה ע"י עורך דין ואכן לאחר הסתלקות הרבי מונה הרב קרינסקי למנהל עזבונו של הרבי ובכללו ביתו הפרטי, רשימות קודשו ושאר רכושו.

==ראו גם==
*[[חשבונו של עולם]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}
*'''[https://collive.com/what-was-written-in-both-wills-of-the-rebbe/ מה שנכתב בשני צוואות הרבי]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]