עריכת הדף "ארמית"

'''אֲרָמִית''' היא השפה בה נכתבו ספרי קודש מרכזיים כגון ספר עזרא וספר דניאל ב[[תנ"ך]], ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ו[[ספר הזוהר]]. 

הארמית עברה שינויים רבים במהלך השנים, מה'ארמית קדומה' בימי [[לבן הארמי]] (תחילת האלף השני לבריאת העולם, כ-1600 לפנה"ס), ועד ל'ארמית חדשה' המדוברת בימינו בכפרים מסויימים בעיראק, באיראן, בטורקיה, בגאורגיה, ובארמניה ואף בסוריה. בתוקפות שונות הייתה הארמית שפה רווחת באשור, פרס, בבל, סוריה ואף הייתה השפה המדוברת בארץ ישראל סוריה ומסופוטמיה.

ללומדי התורה, מוכרים הניבים הבאים: 'ארמית בבלית' - בה נכתב ה[[תלמוד בבלי]], 'ארמית גלילית' בה נכתב ה[[תלמוד הירושלמי]] וחלק מה[[מדרש]]ים, 'ארמית בינונית' בה נכתב [[תרגום אונקלוס]]. 

==ארמית בספרי הקודש==
===ארמית בתנ"ך===
דובר הארמית הראשון ב[[תנ"ך]], הוא [[לבן הארמי]], המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"{{הערה|בראשית לא, מז}}. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם.

בספר מלכים{{הערה|ב' י"ח}}, כאשר רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגיע לירושלים וקורא לתושביה להיכנע; רבשקה מתבקש על ידי שריו של חזקיהו לדבר ארמית: "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה".

בספרים עזרא ודניאל ישנם פרקים הכתובים בארמית מקראית, וכן פסוק אחד בספר ירמיהו{{הערה|פרק י', פסוק י"א}}.

===ארמית בתלמוד===
שפתם של יהודי בבל הייתה ארמית, ובה נכתב התלמוד הבבלי. ניב זה מכונה על ידי החוקרים 'ארמית בבלית'.

גם יהודי הגליל דיברו ארמית, אך בניב שונה מעט מהניב הבבלי. בשפה זו נכתב התלמוד הירושלמי וחלק מה[[מדרש]]ים. ניב זה מכונה על ידי החוקרים 'ארמית גלילית'.

===תרגום אונקלוס===
תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר{{הערה|בן אחותו של טיטוס}} . אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא).

==יחס חז"ל לארמית==
בתקופת ה[[אמוראים]] היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו {{הערה|בראשית רבה פרשה עד}}: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] הקדוש ברוך הוא חלק לו [[כבוד]]. בתורה: יגר שהדותא {{הערה|בראשית לא, מז}}, בנביאים: כדנא תימרון להון {{הערה|ירמיהו י, יא}}, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית {{הערה|דניאל ב, ד}}".

=== תפילה בארמית ===
עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי" {{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{מקור|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם {{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.

==בדברי רבותינו נשיאנו==
"...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274}}.

מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה]. 


{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]