עריכת הדף "מינוי יחזקאל לנביא"

'''מינויו של [[יחזקאל בן בוזי הכהן]] לנביא''' התרחש במהלך ה[[נבואה]] בה היה על "נהר כבר" וראה את [[מרכבת יחזקאל|מרכבת השכינה]] יורדת. במהלך אותה נבואה הוא גם התבקש לאכול מגילה כתובה המסמלת את דבר ה'.

==רקע==
בסיום תקופת [[בית ראשון]], עם התגדשות סאתם של [[בני יהודה]] העלה עליהם ה' את [[נבוכדנצר מלך בבל]]. בשנת [[ג'שכ"ז]] גלו {{קח|גלות|החרש והמסגר}} בתוכם היה גם יחזקאל בן בוזי הכהן. לאחר חמש שנים, בהיותו עומד על נהר כבר{{הערה|ישנה מחלוקת האם מדובר ב[[נהר פרת]] או שזהו נהר אחר.}} קיבל יחזקאל את נבואתו הראשונה{{הערה|יש האומרים, שמכיוון שלא ייתכן שתחול נבואה חוץ לארץ ישראל, שהוא קיבל התגלות נבואית קודם לכן, אלא שזוהי הנבואה הראשונה שניתנה להכתב.}}.

תחילת הנבואה הייתה בהתגלות מרכבת השכינה אליו, על כל פרטיה (המפורטים בפרק א').

==המינוי==
לאחר שחזה יחזקאל במרכבה והתגלה אליו "כבוד ה'" ממעל לה הוא נפל על פניו, עד ששמע "את" קול השכינה אומר לו לקום.

קול השכינה מספר ליחזקאל על כך שבני ישראל הינם "קשי עורף" שממשיכים את פשעי אבותיהם וככל הנראה לא יאזינו אל דברי הנבואה, אלא שרצון ה' הוא שכאשר הם יקבלו את עונשם, שידעו שהיה נביא שאמר להם את כל זאת. יחזקאל מצווה שלא לפחד כלל מדבריהם.

==אכילת המגילה==
בהמשך הוא מצווה לאכול את מה שה' יגיש לפניו לאכול, אז רואה הוא מגילה הכתובה "פנים ואחור" ובה כתוב "קינים והגה והי" – 'קינה' על פורענות הצדיקים בעולם הזה, 'הגה' על מתן שכרם [[לעתיד לבוא]] ו'הי' בכיים של הרשעים על עונשם לעתיד לבוא{{הערה|רש"י.}}.

יחזקאל מצווה שוב לאכול את המגילה המסמלת את דבר ה' שיתאחד איתו ויתנבא אל בני ישראל, הוא פותח את פיו וה' מאכיל אותו, המגילה ממלאת את בטנו ומעיו והיא מתוקה כדבש.

הפרשנים (ובראשם [[תרגום יונתן]] ו[[רש"י]]) אומרים, שהכוונה איננה שיחזקאל אכל בפועל מגילה, אלא שהוא קיבל את תוכנה שהיה ערב לחיכו, עד שיחקק בזכרונו.

==סיום המעמד==
ה' אמר ליחזקאל שיגש לבני ישראל ויאמר להם את דבריו ושידע שעל אף ששפתם של בני ישראל היא שפה זהה לשפתו של יחזקאל, מכל מקום הוא לא ירצו לשמוע לדבריו, מכיוון שהם קשי עורף. זאת על אף שאילו נבואה זו הייתה ניתנת לאומה אחרת – מיד כולם היו שומעים אל דברי ה'.

ה' מבטיח ליחזקאל שהוא יהיה חזק ועז יותר משאר האנשים ועל כן אין לו כלל ממה לחשוש.

לאחר שהוא מצווה שוב לשים לב לכל הנאמר וללכת לומר זאת לבני ישראל, המרכבה "עולה" ועוזבת את מקומה [[בין שני הכרובים]] והרוח משיבה את יחזקאל אל מקומו.

==אמירת הנבואה==
יחזקאל תחת השפעת המעמד מגיע אל אחת מושבות בני הגולה ב"תל אביב" שעל שפת נהר כבר ויושב עם האנשים ששם במשך שבעה ימים ללא יכולת לדבר מאומה.

בסיום שבעת הימים, מתגלה אליו השכינה והוא נתבע על כך שהתמנה כ"צופה" המזהיר את בני ישראל ולא עשה זאת, והרי אם אין התראה ברשע, הריגתו מוטלת על צווארי הנמנע מלהוכיחו; ועל כן, בכדי להציל את עצמו, עליו לגשת מיד ולהתרות בהם. וכמו כן, אם צדיק יחליט לשוב מצדקתו{{הערה|מדובר כאן במקרה שהוא "מתחרט" על המצוות שעשה.}} – ימחקו כל זכויותיו והוא ימות, ובאם הוא יקבל תוכחה, מן הסתם שלא יחטא; ועל כן, גם חובותיו יהיו מוטלים על הנמנע מלהוכיחו.

לסיום, הורה לו ה' לצאת אל הבקעה, שם ראה שוב את ה[[מרכבה]]. אז אמר לו ה' שעליו לשבת בביתו כאילו ה' קשרו בעבותות ולא ידבר מאומה כאילו ה' הדביק את לשונו אל חיכו, מכיוון שבני ישראל מורדים ובטח לא ישמעו אליו. אולם כאשר תהיה עליו נבואה - הוא ילך ויאמר אותה.

==לקריאה נוספת==
*יחזקאל פרקים א-ג.

{{הערות שוליים}}
{{יחזקאל}}

[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]