שמואל אלעזר הלפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל אלעזר היילפרין

הרב שמואל אלעזר הלפרין (ט"ו תשרי תרצ"ג – י"ג אדר תשס"ט), מגדולי רבני חב"ד בארץ הקודש, דור שביעי לרבנו הזקן. רבה של שכונת בית ישראל בירושלים, ראש ישיבת תורת אמת, מייסד ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב היילפרין נולד בירושלים לאביו הרב חנניה יוסף הלפרין, שהיה תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת דורות של רבנים, שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה. ולאמו הרבנית בריינה לבית ווארטמן.

רעייתו הרבנית חסא יוכבד (הייתה אשת ציבור פעילה, חברת וועד הפועל הארצי של נשי ובנות חב"ד בארה"ק, ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים, נפטרה ביום י"ט תמוז תשס"א), בתו של רבי יהודה זונדל הגר אב"ד סטאנביץ סוואראן, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ויד ימינו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל ראש הישיבה רבי שלמה שרייבר, ראב"ד בד"ץ של אגודת ישראל בירושלים, בישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, בחודש אייר תשי"א החל ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא, רבה של שכונת בית ישראל.

היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות וצירפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית, שהוא היה עורכה הראשי.

הרב היילפרין, קיבל מהמשפיע החב"די, הרב נחום שמריהו ששונקין, מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגאורגיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים, ומהמשפיע הרב חיים שאול ברוק, ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון.

הרבי מקבל את ספר הצאצאים מידי הרב הלפרין

תפקידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הלפרין נחשב מראשוני מפיצי תורת חב"ד בארץ ישראל, הוא נטל חלק במפעליו של הרבי למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את חסידות חב"ד ולהרחיב את מפעליה בארץ ישראל. בשנת תשי"ב, הרב הלפרין היה שותף לייסוד צעירי אגודת חב"ד בישראל ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני חב"ד בארץ. יוזם ומייסד את ארגון 'הנוער החב"די' בירושלים, ובמסגרתו 'ישיבת ערב' על סניפיה השונים בירושלים. ארגונים שהיו המעיין העיקרי, בהצטרפותם, של מאות בחורים ואברכים לליגיונו של מלך, רבנו נשיאנו, בשנות נשיאותו הראשונים.

פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון כפר חב"ד ולעיתים ביומון 'המודיע' וביטאונים נוספים. מאמרים תורניים וסוגיות הלכתיות, פרסם בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובספרים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים לרבי מליובאוויטש.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הקונטרס

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, הרבנית חסא יוכבד הלפרין - נפטרה י"ט תמוז תשס"א.

אחיו:

  • אחותו הרבנית אסתר לאה דנציגר - נפטרה כ"ו כסלו תשס"ז - אשת הרב אברהם מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר.
  • אחיו הרב משה צבי הלפרין ראש ישיבת אחי תמימים ורב קהילת חב"ד בראשון לציון חתן הרבחיים שאול ברוק.
  • אחיו הרב שמשון לייב הלפרין מחשובי החסידים בירושלים ומנהל המחלקה למוסדות ציבור בירושלים.
  • אחיו הרב זאב דב הלפרין משפיע קהילת חב"ד סנדריה המורחבת ירושלים ומשנה לנציב מס הכנסה.
  • אחיו הרב לוי יצחק הלפרין ראש המכון המדעי-טכנולוגי להלכה מגדלי הפוסקים ומחבר סדרת הספרים מעשה חושב על הלכות שבת.
  • אחותו מרת מרים ראם אשת הרב שמחה ראם חבר לשכת הרבנות - פתח תקווה.
  • אחתו מרת שרה מלכה נחמה רודרמן אשת הרב יצחק רודרמן - פתח תקווה.


בניו:

  • הרב יצחק מאיר הלפרין - יו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן.
  • הרב משה צבי הלפרין - רב קהילות חב"ד ברמות ד' ובשכונת בית ישראל, ירושלים.

בנותיו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]