שיחה:משה שניאורי

חייב להיות ערך עליו, הרי באינטרנט כתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים צריך להביא את הגירסא החבדי"ת עם מה שאדמו"ר הריי"צ כותב עליו.

בויקיפדיה יש את הגרסא של אדמו"ר הריי"צ - ג"כ, כדאי להביא משם. חסיד חב"ד* אידישעפדיה

הרבי הריי"ץ העיד: "יש אצלי כמה ביכלאך כתב-יד ר"מ נ"ע. מהם - הרבה - "הנחות" על "ביאורי הזהר". שנים מהביכלאך שנכתבו אחר מאורע הנ"ל [היינו המאסר שלו במנזר]".

גירסת שחרור שונה

כאן מובא: בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת. הריי"צ באג"ק חי"ד עמוד קס"ו מביא: במסעות רבינו הגדול בעת המלחמה לא הי׳, כי הי׳ בביתו, ובבוא רבינו האמצעי וישב בליובאויטש, התראו, ובהיות המלך אלכסנדר הראשון בבא[בי]נאויטש (עיר המחוז של ליובאוויטש בעת ההיא), ורבינו האמצעי בא לבאבינאויטש, להתיצב לפני המלך, גם אחיו הרה״ק הרר״מ נסע עמו. ויקנא בו בישאף הויאזמי (שהי׳ בקי בשפת הקדש ובידיעת ישראל יותר על הסמאלענסקי), ובעזרת שרי פלכי ויטעבסק מאגיליעוו, התווכחות עם הרה״ק הרר״מ. נושא הדיבור על דבר חקירת האמונה, אשר נכלמו דום, וינצח הרה״ק הרר״מ. אמנם נצחון זה הביא, אשר הבישאף התחכם, וע״י השרים נערך עוד התווכחות(אשר הרה״ק הרר״מ הוכרח עפ״י אונס להסכים ע״ז) בויאזמע ושם העלילו עליו, כי נצחוהו, ואשר ע״כ מנוצח ועליו כו׳ ויאסרוהו, וכל מרבית דבריו לא הועילו, עד כי פתאום מת אחד האסירים בחדרו, והי׳ רעש, ורגעי בהלה, ויצא הרה״ק הרר״מ את בית האסורים, וילך לאורשע, ושם הודיעוהו כי באו לחפשו, וילך למדינת ואהלין.

• גם לגרסה זו צוין בהערה שבערך.

ציטוט מלא של מכתב הרבי הריי"צ בנוגע להרר"מ זצ"ל

הרה״ק הרר״מ זצ״ל הי׳ בעל כשרון נפלא במאד אשר גם רבינו הגדול הי׳ מתפלא עליו, והי׳ מחבבו מאד, והי׳ שקדן נפלא, וחכם בכל הידיעות, ודברן נעלה. דרושי רבינו הגדול הי׳ חוזר כאמירתן ממש, ההנחות שלו יקרים במאד מכוונים אות באות, ורובם מוגהים בהוספות כ״ק אאזמו״ר אדמו״ר הרב צמח צדק זצוקללה"ה נבג״מ זי״ע (היינו בנייר בפ״ע רק סובבי׳ הולכים על הנחות שלו דוקא), והנהגתו היתה בעשירות, ואהב את התוכחות. במסעות רבינו הגדול בעת המלחמה לא הי׳, כי הי׳ בביתו, ובבוא רבינו האמצעי וישב בליובאויטש, התראו, ובהיות המלך אלכסנדר הראשון בבא[בי]נאויטש (עיר המחוז של ליובאוויטש בעת ההיא), ורבינו האמצעי בא לבאבינאויטש, להתיצב לפני המלך, גם אחיו הרה״ק הרר״מ נסע עמו. ויקנא בו בישאף הויאזמי (שהי׳ בקי בשפת הקדש ובידיעת ישראל יותר על הסמאלענסקי), ובעזרת שרי פלכי ויטעבסק מאגיליעוו, התווכחות עם הרה״ק הרר״מ. נושא הדיבור על דבר חקירת האמונה, אשר נכלמו דום, וינצח הרה״ק הרר״מ. אמנם נצחון זה הביא, אשר הבישאף התחכם, וע״י השרים נערך עוד התווכחות(אשר הרה״ק הרר״מ הוכרח עפ״י אונס להסכים ע״ז) בויאזמע ושם העלילו עליו, כי נצחוהו, ואשר ע״כ מנוצח ועליו כו׳ ויאסרוהו, וכל מרבית דבריו לא הועילו, עד כי פתאום מת אחד האסירים בחדרו, והי׳ רעש, ורגעי בהלה, ויצא הרה״ק הרר״מ את בית האסורים, וילך לאורשע, ושם הודיעוהו כי באו לחפשו, וילך למדינת ואהלין. (אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד עמוד קס"ו)

סיבה לדבר

אדמו"ר הקודם מביא [מובא גם בלקו"ד ורשימות] שהמאורע התרחש עקב קפידה של א' הצדיקים על כך שאדמו"ר הזקן סרב לחתום על חרם ע"פ תורה על הגר"א מחשש לחילול ה' ואמר הצדיק על משה שהיה אז ילד קטן והשתובב בבית שהחילול ה' יצא ממנו. אולי כדאי להכניס זאת לערך.ר'ובן - שיחה 21:00, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

לדעתי, בקצרה, עם ציון מראי מקומות מדוייק בהערה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:32, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

[עיינתי שנית במקורות, מלקו"ד והרשימות לא ניתן לקשר זאת, אך ברשימת "דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן נראה שהוא בעצמו קישר זאת], איני יודע כיצד לעשות זאת ואשמח לקבל עזרה. ר'ובן - שיחה 13:39, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

כתוב את הטקסט כאן ועקוב אחר השינויים שלי בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:53, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

מתוך הרשימה הנ"ל [זאת סיפר אדה"ז לחסיד ר' מרדכי שסיפר לאדה"ז על ויכוחיו של בנו לאחר ששמע זאת מא' הרוזנים שנחכו בויכוח]:

"אחרי החרם אשר הכריזו בוילנא בשנת תקמ"ג, נתאספו לאסיפה עשרה מזקני החבריא תלמידי רבינו המגיד, ויחליטו להטיל חרם אמיתי ע"פ תורה ר"ל על הגר"א נ"ע [בהערה מביא אדמו"ר הקודם סדר עבודה של מ' יום לחרם שכזה]. ועשו שאלה בשמים וענו להם שאיש א' מהעשרה צריך להיות לכה"פ כמותו, שניים מהחבריא קדישא באו אילי ולא רציתי [בהערת אדמו"ר הקודם, משום שזה כורת את נשמתו כירבעם ואחר]. בני משה היה כבן ג' ועמד אצלי, ואמר לי א' מהשניים - החילל ה' שאתם יראים ממנו יהיה ממנו, אמרתי -לא ישמע ה', ולה' הישועה."

בהצלחה. ר'ובן - שיחה 14:11, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

א. לא ציינת מקור. ב. מהיכן משמע ש"קללתם" יצאה לפועל? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ו בחשוון ה'תשע"ב 11:49, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

א'- מקור: שמועות וסיפורים, מהדורה משופרת: רשימת דברי חיי ימי אדמו"ר הזקן מאדמו"ר הקודם. ב'- לא הכנסתי שרוזן א' שנכח במקום נהנה מאוד מהויכוח וסיפר זאת לחסיד ר' מרדכי שהיה מיודד עמו, החסיד ניסה לשכנע את ר' משה שיפסיק עם הויכוחים, לאחר שמשה לא הסכים פנה לאדה"ז וסיפר לו את הנ"ל. ר'ובן - שיחה 11:54, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

א. יש צורך במקור מדוייק (שם ספר, תאריך הו"ל, ועמוד). ב. הבעיה היא שלא הבאת את התייחסות אדמוה"ז לעניין, כך שלא ברור מה ניתן לכתוב בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ז בחשוון ה'תשע"ב 13:39, 24 בנובמבר 2011 (UTC)

א'- רשימת דברי חיי ימי אדמו"ר הזקן, יצא לאור י"א מר חשוון ע"א המו"ל קה"ת, אפשר למצא את זה בשטורעם. ב'- הסיפור הזה הוא תשובת אדה"ז לחסיד. ר'ובן - שיחה 14:45, 24 בנובמבר 2011 (UTC)

נחום יוסף

מהפסקה האחרונה 'משפחתו' נראה שהיה לו גם בן וגם חתן בשם נחום יוסף, האמנם? --שיע 17:04, 3 ביולי 2012 (IDT)

זהו פשוט שטויות - הבן - .

ּּּּ

מפליא ביותר

מפליא שכאשר גירסת החוקרים מופרכת מכל צד ופנה בוחרים בדוקא להביאה, ואילו כאשר היא יכולה לעזור לנו להכריע בין שתי גירסאות של הסיפור מתעלמים ממנה לחלוטין.

לדידי ברור אשר הצדיק ר' משה מעולם לא חתם על שום מסמך התנצרות או משהו דומה (אפילו בגירסת החוקרים לא נמצאה התעודה המקורית אלא העתק ממנה, וגם היא מלאה סתירות פנימיות כפי שמציין בספר 'נאחז בסבך'. ולמשל, אחד העדים טען שמעולם לא היה שם, הכומר המטביל היה כומר אחר ממה שכתוב במסמך, ואף לא הצליחו להגיע למסקנה מהו שמו הנוצרי של "המתנצר" כביכול). מעניין אותי מאוד מהו מקור "המסורת בחב"ד" שהוא הושקה בסם הזיה... ולולא דמסתפינא הייתי אומר שממציא המסורת שתה סם הזיה.

משא"כ עובדת אישפוזו לאחר "ההתנצרות" כביכול בבית רפואה לחולי נפש, יכולה להסביר את הגירסא השניה שמביא הרבי הקודם בדבר בריחתו מן המאסר, כי ברור אשר משוגע שמת בבית משוגעים מעורר יותר מהומה (וממילא - יותר אפשרות לברוח) מאשר אסיר שמת בכלא.

ואם כבר הגענו לעובדת אישפוזו בבית משוגעים, לא אוכל לכלוא תמיהתי כיצד זה קיבלו כל החוקרים כולם - כולל החוקרים החב"דיים - כאמת מוחלטת את עובדת היות ר' משה משוגע. וזאת על סמך מה? על סמך מכתב שנכתב בכדי לעזור לו לברוח (מה שלדעתי אינה ראיה כל כך חזקה... ופשוט שבכגון דא מצוה לשנות מן האמת), ועוד מכתב מאימו הרבנית סטערנא בו היא שואלת אם הוא חזר לאיתנו, אשר יכול להיות שבדיוק חלה אז בקדחת או בכל מחלה אחרת, ומה מכריחנו שמדובר אודות מחלת נפש? ורק אחרי שמכירים את המכתב השני בו מצהירים אחיו שאחיהם הינו משוגע אפשר לפרש גם מכתב זה כחזר לשפיותו.

מחלת החוקרים החב"דיים ושאינם, שכל מה שאמרו רבותינו נשיאנו טעון בדיקה אלף פעמים, וכל מה שכתוב במסמכים הוא קודש קדשים. בה בשעה אשר כל אחד שיפרוץ לארכיוני צה"ל ימצא מאות תיקים של בחורים המאובחנים כמשוגעים\דיכאוניים\קיצוניים וכו' וכו', וכל בר דעת יבין שמידע זה לא יעלה אפילו לשולחן השדכנים...

לסיכום, הערך הזה צריך עריכה דחופה, וגם הספר של מטוסוב. --שף ויתיב - שיחה 08:41, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

• כתית למאור • בית הבד 08:52, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

תודה לך קרייזי על עריכתך, אולם טענתי היתה לא על הבדותא המגוחכת, אלא על עצם קבלת הטענה שר' משה חתם על מסמך התנצרות. טענתך למה לדבר אם אפשר לעשות נכונה, וידוע הפתגם "א נאר ווייזט מען נישט קיין האלבן ארבעט", וע"כ אינני אוהב לשמור את תיקוניי עד אשר הושלמו לגמרי, ובערך הזה צריך קצת יותר עריכה ממחיקת משפט אחד...--שף ויתיב - שיחה 10:01, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

עריכה דחופה

• בסוף הקטע על תולדות חייו, יש קטע שתחל במילים רבי שניאור זלמן, לכאורה, לא קשור.
• במשפחתו, אין הפרדה ברורה בין ילדים לנכדים.
• כפי הכתוב ברשימת הרבי הקודם על תולדות חיי רבינו הזקן, הסיפור קצת שונה...

בהצלחה • כתית למאור • בית הבד 08:32, כ"א בטבת, ה'תשפ"א (5 בינו' למניינם), ימות המשיח 08:32, 5 בינואר 2021 (UTC)

המסגרת

שמואל חיים, ת"ח על התנדבותך לטיפול בערך החשוב, ובעיקר על המקורות שאתה מוסיף. אם יורשה להעיר, לענ"ד מסגרת עם תוכן מצוטט לא צריכה להיות אלא כאשר זה מוסיף הרבה לערך, ובמקרה זה נראה לי שתוכן המסגרת אמנם חשוב אבל כתוב בשפה קצת 'כבדה', לכן נראה לי שעדיף בלי. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 11:31, ט"ו בשבט ה'תשפ"א

ובכלל צורת ועיצוב הדף מפריעה בעין. נכתב על ידי פולע (שיחה) בשעה 11:34, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א, 28 בינו' למניינם.

הערך עדיין בעבודה, מאוחר יותר הסיר, אבקש לפעם הבא לא לגעת בערך בעת שיש בו תבנית "בעבודה" --שמואל חיים ♦ שיחה 12:10, 28 בינואר 2021 (UTC)

ודרך אגב קרייזי, עדיין לא גמרתי לעבוד על הערך, אבל אם נראה לך שהערך יכול להיות מובחר? --שמואל חיים ♦ שיחה 12:26, 28 בינואר 2021 (UTC)

כיוון שלא גמרת, לא עברתי בעיון, וכשתגמור תזכיר לי שוב. בכללות, חושב שכן, אם המשך העריכות יהיה במגמה הנוכחית - שלכל דבר יש מקור מדוייק. אח"כ כדאי לטפל: 1) יש הרבה הערות שוליים שמפנים לאותו מקור (או עמוד סמוך) ויש לאחדם. 2) אפס טעויות כתיב וניסוחים בעברית לא תקינה, זה הכרחי גם בערך מובחר. עד כאן מה שיכולתי לראות בינתיים. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 12:30, ט"ו בשבט ה'תשפ"א

ואעיר שכדאי להסיר את תבנית דמות, כיוון שהיא חסרת תמונה, ומפריע לעין לראות כך (עכ"פ לפחות אישית לי). הייתי ממליץ להוסיף תמונות קשורות לתוכן הפסקאות, למשל תמונה של ליאזנא וכו'. בהצלחה. נכתב על ידי פולע (שיחה) בשעה 12:52, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א, 28 בינו' למניינם.

הוסיף עוד מעט תמונה בתבנית (של אחד מכתביו), ועוד תמונות בכללי לערך --שמואל חיים ♦ שיחה 13:24, 28 בינואר 2021 (UTC)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└קרייזי אבאוט משיח גמרתי פחות או יותר, טפלתי בהערות שוליים, תיקנתי שגיאות כתיב וניסתי לנסח כמה שיותר, הערך יכול להיות מובחר? --שמואל חיים ♦ שיחה 14:31, 28 בינואר 2021 (UTC)

תמונה

כל הכתי"ק נראה של הצ"צ, מחוסר דפים היה כאלה שהוא כתב בצורה הזו וגוף העמוד והשוליים הם אותו כתב - כמו שלו. (אא"כ היה להם את אותו כתב. וראה לדוגמא את הכתי"ק האחרון של הצ"צ בסוף ספר דרך מצוותיך) ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 12:02 • כ"ו באדר ה'תשפ"א

עכשיו ראיתי כאן שבאמת של הצ"צ על של ר' משה ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 05:37 • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב

פטירתו

מיזם תאריכים, אין גרסה שנפטר בתרל"ח? ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 19:20 • ט' באייר ה'תשפ"א

כן, יש גרסא כזאת. מיזם תאריכים - שיחה, 11:47, י"ח באייר, ה'תשפ"א

נראה שמחקת אותה, בכוונה? ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 19:45 • כ' באייר ה'תשפ"א

מאמרי חסידות

כאן נמצא מאמר חסידות על שמו. זה מאמר שהוא אמר? או שהניח? אם זה מאמר ממנו עצמו - כדאי לציין שנמצאו ממנו גם מאמרי דא"ח וכו'.--31.44.135.78 23:17, 13 באוגוסט 2024 (IDT)