שיחה:רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)
פסקי הסידור כלול בסידור תהלת ה'?
סקירה בהתמים, קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
בקישורים חיצוניים הובא כי ב"התמים" נעשתה סקירה על תלמידיו הגדולים. וממ"נ: אם יודעים היכן זה - יש לתת קישור מיידי, ואם לאוו - מה מקום לעובדה זו בערך זה בכלל ובקישורים חיצוניים בפרט? דעתכם, חב"דפדים. יואל
- זה לא הובא ב"קישורים חיצוניים" אלא ב"ראה גם" והעברתי את זה ל"לקריאה נוספת" שם לא צריך להיות קישור לאיזה מקום אלא מציינים ספר בנושא וכדומה (כך נהוג גם בויקיפדיה). מתמיד 19:00, 24 מאי 2009 (EDT)
מלחמת צרפת רוסיה[עריכת קוד מקור]
לעניות דעתי, מלחמה זו לוקחת לה מקום של כבוד לעצמה, ויכולה להוות ערך נפרד, איני יודע לאיזו קטגוריה זה מתאים. בכל אופן באם יפרידו את זה, יהיה אפשר להרחיב ערך זה. מי שיודע איך להפריד את זה, יבוא על שכרו משמים.
- צודק בהחלט שיש מקום לערך מלחמת נפוליון, אך כל עוד וכמות התוכן תחת כותרת זו קשורה ישירות לתולדות אדמו"ר הזקן, אין טעם לפצל. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 19:44, 13 בדצמבר 2009 (UTC)
אין כל קשר, ישנם המון ערכים ששייכים לרבי שליט"א והם מופיעים כערך נפרד, וכן בנוגע לאדמו"ר הזקן וכו'. צריך לפצל את מה שנוגע לתולדות אדמו"ר הזקן ולהשאירו בערך. בעז"ה אני ישכתב את הערך צרפת רוסיה, רק תפצל לי אותו. תודה. הצלחה רבה--Shalom 19:54, 13 בדצמבר 2009 (UTC)
אלמנט אינטלקטואלי[עריכת קוד מקור]
כתוב בערך: "בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. " - הדברים נכונים ומנוסחים נכון? פיני · (טובת הזולת) 21:11, 3 בינואר 2011 (UTC)
- מקד נא את שאלתך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ח בטבת ה'תשע"א 00:56, 4 בינואר 2011 (UTC)
תמונות ציון המגיד[עריכת קוד מקור]
לענ"ד יש למוחקה. לא קשורה לערך. פיני · (טובת הזולת) 06:28, 19 במאי 2011 (UTC)
- הוספתי נימוק. עדיין מיותר? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ט"ו באייר ה'תשע"א 06:49, 19 במאי 2011 (UTC)
הכתבים ששרף[עריכת קוד מקור]
היו ביאור על רש"י הרמב"ם ועל האיבן עזרא ולא על הראב"ע [אולי הכוונה לרבי עקיבא איגר וצ"ל רעק"א]. ר'ובן - שיחה 18:11, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
החיבור היה על רש"י, הרמב"ן והאיבן עזרא משה נפתלין - שיחה, 15:48, ו' באב, ה'תש"ף 15:48, 27 ביולי 2020 (UTC)
ראב"ע זה ר"ת של רבי אברהם בן עזרא
תק"ה או תק"ז?[עריכת קוד מקור]
להעיר שבבית רבי כתוב שנולד בתק"ז. כמובן שאנו אין לנו אלא דברי רבותינו נשיאנו המציינים את תק"ה, אך מן הראוי לציין זאת בהערה (הרבי כותב איפשהו שבאופן כללי סומכים על הספר הזה)
ייחוס[עריכת קוד מקור]
כדאי אולי להוסיף פסקה על ייחוסו עד למהר"ל מפרג. אוכל לתרום מידע רב בנושא מה דעתכם? --ישראל לייב - שיחה, 07:23, א' באב, ה'תש"ף 07:23, 22 ביולי 2020 (UTC) מידע בנושא יחוסו:
גירסת רבותינו נשיאינו:
ר' משה מפוזנן היה בן הגאון ר' יהודה ליב, שהיה בן הגאון ר' שמואל, שהיה בן הגאון ר' בצלאל, שהיה בנו של המהר"ל מפרג.
לפי גירסת ה"בית רבי":
הגאון ר' משה מפוזנן היה בן הגאון ר' יודל, (בעל 'קול יהודה' על השולחן ערוך, אורח חיים) אב-בית-דין קהילת קאוולי, שהוא היה בן הגאון ר' משה, שהיה בן הגאון ר' צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין, וחתנו של המהרל מפראג זצוקל. - - שיחה, 08:03, א' באב, ה'תש"ף 08:03, 22 ביולי 2020 (UTC)
ה'אוהל'[עריכת קוד מקור]
להעיר שמאז תשנ"ד הספיקו לשפץ את ה'אוהל' עוד פעם, ונוספה בו גם עזרת נשים. גם עוד תוספות כלליות נוספו מאז. מי שמתפעל את את המקום הוא השליח בהאדיטש, הרה"ח שניאור זלמן דייטש. הגבאי ב'אוהל' בהאדיטש לפני השואה, נרצח ע"י הנאצים כאשר הסתתר עם בתו ו9 יהודים נוספים ב'אוהל' בהאדיטש. מקומם נחשף מפני שבתו - שהיתה הפטרול בחוץ כדי להזהיר את היהודים אם הנאצים יגיעו - גילתה אוקראינים שעקרו מצבות שישי על מנת להשתמש בהן כחומרי בנייה. היהודים במקום מיהרו לגרש את האוקראינים, אולם הגויים הסגירו את היהודים לנאצים. בסופו של דבר, כאשר הגבאי נרדם בתוך ה'אוהל', הוא חלם על כך שישנה מנהרת מילוט מתחת לעמוד החזן. כאשר היהודים ברחו משם, הוא נשאר ב'אוהל' וסגר את פתח המנהרה. לאחר מכן הנאצים הגיעו ורצחו אותו.
ה'אוהל'[עריכת קוד מקור]
להעיר שמאז תשנ"ד הספיקו לשפץ את ה'אוהל' עוד פעם, ונוספה בו גם עזרת נשים. גם עוד תוספות כלליות נוספו מאז. מי שמתפעל את את המקום הוא השליח בהאדיטש, הרה"ח שניאור זלמן דייטש. הגבאי ב'אוהל' בהאדיטש לפני השואה, נרצח ע"י הנאצים כאשר הסתתר עם בתו ו9 יהודים נוספים ב'אוהל' בהאדיטש. מקומם נחשף מפני שבתו - שהיתה הפטרול בחוץ כדי להזהיר את היהודים אם הנאצים יגיעו - גילתה אוקראינים שעקרו מצבות שישי על מנת להשתמש בהן כחומרי בנייה. היהודים במקום מיהרו לגרש את האוקראינים, אולם הגויים הסגירו את היהודים לנאצים. בסופו של דבר, כאשר הגבאי נרדם בתוך ה'אוהל', הוא חלם על כך שישנה מנהרת מילוט מתחת לעמוד החזן. כאשר היהודים ברחו משם, הוא נשאר ב'אוהל' וסגר את פתח המנהרה. לאחר מכן הנאצים הגיעו ורצחו אותו. משה נפתלין - שיחה, 16:42, ו' באב, ה'תש"ף 16:42, 27 ביולי 2020 (UTC)
ספרי אדמה"ז.[עריכת קוד מקור]
הזדעזעתי לראות חיבורי מלקטים לקוטי בתר לקוטי מאדמה"ז עם ביאורים משלהם, בתור ספרי אדמה"ז.
חייבים לפרק לספרי אדמו"ר הזקן, לספרים על אדמה"ז וכיוצ"ב, בקצב כזה הרבי שליט"א גם מחבר את הספרים של הבלין שערי השערים? 16:45, 27 ביולי 2020 (UTC)
ערך[עריכת קוד מקור]
ערך מאוד יפה מומלץ מאוד לכלול אותו ברשימת הערכים המומלצים ביותר! (יחי המלך - שיחה, 13:05, כ"ו באב, ה'תש"ף 13:05, 16 באוגוסט 2020 (UTC))
תקנת סכינים המלוטשים[עריכת קוד מקור]
ראיתי עלון חסידי (לא חב"ד) שמובא שם שהתקנה היא של המגיד (וי"א אפי' של הבעש"ט...) ואדה"ז הוא נלחם ע"ז וכו'... מישהו יודע פרטים בענין? ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:00, ז' בטבת, ה'תשפ"א
- לא נכון. בברכה, יוסף בן מלמד ~ שיחת משתמש ~ יחי המלך המשיח! 21:57, 3 בספטמבר 2022 (UTC)
ממעזריטש[עריכת קוד מקור]
ראה בדף השיחה על המגיד ממעזריטש. א ג - שיחה, 08:29, ב' באדר, ה'תשפ"א
הסתלקותו[עריכת קוד מקור]
מקור לשעה 22:22? ידוע לי שכתוב (הרבי גם מזכיר) שבמחצית השעה הי"א לערך אבל איפה כתוב שזה 22:22?141.226.232.64 10:18, 5 בינואר 2024 (UTC)
כינויים[עריכת קוד מקור]
שמא בפתיח די בשמו הידוע, אולי שם וכינוי. ובתחילת תולדותיו ייכתבו כל הכינויים 8888 - שיחה, 19:21, י' באדר א', ה'תשפ"ד 19:21, 19 בפברואר 2024 (UTC)
- כך נהוג בכל הערכים. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (20:01, י' באדר א', ה'תשפ"ד)
תגובת הבעש״ט כששמע על פקידת אם אדמו״ר הזקן (כותרת משנה ״לידתו״)[עריכת קוד מקור]
הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "שהחיינו" ללא שם ומלכות. מקור?--1430 - שיחה, 17:06, י"א בתשרי, ה'תשפ"ה 17:06, 13 באוקטובר 2024 (IDT)