שוחט
שוחט, הוא כינוי לאדם העוסק במלאכת השחיטה. על פי ההלכה, על השוחט להיות יהודי ירא שמים.
הלב של הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ אמר שהרב הוא הראש של הקהילה, והשוחט הוא הלב של הקהילה.
"שוחט" - אמר הריי"צ[1]. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ללימוד התורה וכיוצא בזה, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית.
הרבי הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"[2] - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים[3] דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...[4]
שו"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
שוחט ובודק (שו"ב) הינו מקצוע קודש בו התמחו מאות תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, כחלק מסדרי הישיבה להתמחות ב"אומנות הזביחה", שכן בעבר היה נהוג לרוב כי השוחט הינו גם הבודק את כשרות הבהמה לאחר שחיטתה מחשש טריפה. הכינוי לתפקיד זה היה "שו"ב", קיצור של שוחט ובודק. (כיום נהוג ברוב השחיטות כי ישנו ממונה מיוחד על הבדיקה).
בשל כך, בכל הערים והעיירות ברחבי רוסיה היו שוחטים חסידיים, כאשר הרבנים המקומיים לאו דווקא שהשתייכו לעדת החסידים.
עם עליית הקומוניסטים לשלטון, התברר בדיעבד כי היות חסידים רבים שוחטים אפשרה את המשך אכילת הבשר הכשר, ואדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים רבים על מנת שישחטו עופות עבור היהודים הרבים בכל גלילות רוסיה.
שו"בים חסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תרפ"ט ס"ז, ספר השיחות תרפ"ט ע' 41.
- ↑ חולין יז, ב. וראה רשימות חוברת ט (ילקוט) ע' 6.
- ↑ ראה ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' שב, ב ואילך. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק בהיום יום כ"ב באלול.
- ↑ תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א.