פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/3
דבר מלכות בא הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ו' שבט תשנ"ב.
בשיחה הסביר הרבי שהשלימות של הגאולה היא שהגילויים יתלבשו בגוף, שלימות שהתבצעה לראשונה על ידי בואו של משה רבינו לפרעה (המסמל את הגילוי אלוקות באופן הכי נעלה).
הרבי הסביר בשיחה שהסיבה שבגללה משה רבינו סירב ללכת אל פרעה ולמסור לו את הוראת הקב"ה "שלח את עמי", הייתה מכיוון שגופו הגשמי של משה רבינו לא היה כלי לקבל את הגילויים שהיו בפרעה (על פי המובא בזוהר הקדוש (פרשת בא, ל"ד, א) ש"פרעה" מסמל את הגילוי אלוקות הכי נעלה, באופן של "אתפריעו" (ללא סדר)), ולכן הוא היה זקוק לכך שהקב"ה (שהוא למעלה מכל ההגבלות) יבוא איתו בעצמו.
הרבי הוסיף שה"בא אל פרעה" הוא הקדמה ותחילת הגאולה, וזאת מכיוון ששלימות גאולת מצרים הוא מתן תורה שבו עם ישראל בגופם הגשמי קיבל את הגילויים הנעלים, ודבר זה נעשה קודם על ידי משה רבינו על ידי בואו לפרעה, ומשם עבר לכל בני ישראל. הרבי בשיחה אמר שהוראה מכך היא שהעבודה צריכה להיות מצד אחד באופן של גילויים, אך מצד שני באופן של התלבשות בגוף.
הרבי ציין בשיחה שבדורו של אדמו"ר הריי"צ היה הסתלקות (בי' שבט תש"י) מכיוון שהעולם לא יכל לקבל את הגילויים, וזאת בנוסף לכך שהיה אצלו חיסרון בדיבור, בדוגמת משה רבינו שהיה "כבד פה וכבד לשון". התיקון לחיסרון בדיבור של אדמו"ר הרי"צ נעשה על ידי לימוד והפצת תורתו על ידי החסידים בדור שלאחריו, בדוגמת אהרן שדיבר במקום משה. בדורנו מכיוון שהוא דור ראשון לגאולה, והעולם כבר כלי לקבל את הגילויים, לא יתרחש הסתלקות של נשיא הדור.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד שימשה השיחה לחסידים רבים כמקור לאמונה בנצחיות חייו של הרבי.
