שמריה נח שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(76 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר]]רבי שמריה נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].  
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]
האדמו"ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר"ב]] - [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמולשושלת [[חסידות חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].


בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימי האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}.
==תולדות חיים==
האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
 
בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}.


הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]].  
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]].  


לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויט שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.  
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.
 
לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].
 
בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].


לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רצ'יצ'ה]] ור' שמרי נח ב[[בברויסק]].
===קשריו עם ליובאוויטש===
במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].


בשנת [[תרס"א]], בעקבות הקמת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]{{מקור}} יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי [[רוסיה]]]. מהבולטים שבהם: רבי [[משה דון יחיא]] ור' [[שלמה יוסף זווין]].
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.


במשך השנים אירעו לו מספר קריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי חב"ד בכמה נושאים. כך גם  ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של האדמורי"ם רבי דוד פרידמן מ[[קרלין]] ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}.


שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ד]] חלה מאוד וביום [[ט"ז טבת תרפ]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.


==צאצאיו==
==ממשיכו בבאברויסק==


*בנו ר' מנחם מענדל.
בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.


*חתנו ר' דוד ברב"ש.
אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.


נרצחו שניהם בפרעות [[תרע"ט]].
==צאצאיו==
*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].
*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]].
*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.


==ספריו==
==ספריו==
 
{{ערך מורחב|שמן למאור}}
*'''שמ"ן למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל ווילשאנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''שמ"ן{{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא.
*הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב"ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ"א עמוד 40


הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא..
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ט"ז טבת]] [[תרפ"ד]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}


[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]

תפריט ניווט