צבי הירש רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ניסן רוזנבוים]]

רבי '''צבי הירש רוזנבוים''' האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט זצ"ל, חתן רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] זצ"ל.

בעקבות מלחמת העולם השנייה נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי נשא לאישה את ארוסתו מלפני המלחמה. היות והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא רכש לו את הנדוניה וה[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מעטפה ובה סכום כסף באמצעות ר' [[אפרים וולף]].

היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר [[התניא]], שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן לתפילת שחרית לאחר לימוד ארוך ומעמיק בספר זה.

הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה קיצוני. בבחרותו למד כל יום בספר התניא הקדוש כד' שעות, וגם עד זקנה ושיבה למד כל יום שעור קודם התפילה בספה"ק תניא, ואף קיבל ע"ז מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שהחשיב מאד שלומד שיעור תניא ברבים.  

טען שעל חסידים למלאות אחר הוראת בעל התניא להתפלל כל יום לפחות שעה ומחצה בעבודה ולעבוד על מידת ה"אתכפיא" בפרט בענייני אכילה. כמו כן הורה על כל חסידיו ללמוד בקביעות את [[ספר התניא]], ועשרות שנים מסר בקביעות שיעורים בספר.

בכל סעודה שלישית היה מזכיר איזה תורה או ענין מהרה"ק בעל התניא זיע"א, והיה אומר "דער הייליגער רבי (=הרבי הקדוש) דער בעל התניא".

== עם הרבי ==

בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את המשפיע ר' [[ניסן נעמענוב]] והתרשם עמוקות מעבודת ה' המיוחדת שלו. לאחר שהרבי קיבל את נשיאות חב"ד, שאל את ר' ניסן לדעתו ונעשה מקושר לרבי.  

נוהג היה להכנס מדי פעם לישיבת תורת אמת, ולומד תניא עם התמימים ומשוחח עמהם בעבודת ה'.

העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס ליחידויות, התכתב עמו ובהתאם להוראתו הקפיד למסור בכל יום שעור תניא.  

חסיד נוסף עימו עמד האדמו"ר בקשר מיוחד היה רבה של קרית מוצקין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].

כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר [[חובת הלבבות]] בקביעות: במיוחד הורה לחסידיו, לשנן בקביעות את הקטע הבא, המופיע בשער עבודת האלקים" פרק ה':

 

:::''לא ייהגה - כי אם בזכרו, ולא יביט - כי אם אל דרכיו,  ולא ישמע - כי אם אל דבריו, ולא יאכל - אלא מה שהטריפו, ולא יחשוב - אלא בגדולתו, ולא ישיש - אלא ברצותו אותו, ולא ישמח - כי אם בעבודתו, ולא יבקש - כי אם רצונו, ולא ירוץ - כי אם בשליחותו, ולא יעמוד - כי אם מהמרותו, ולא ישב - כי אם בביתו, ולא יקום - כי אם באמונתו, ולא יקרא - כי אם ספרו, ולא ילבש - כי אם כסות יראתו, ולא יישן - כי אם על יצועי אהבתו, ולא יתדמה לו - כי אם תמונתו, ולא יעור - אלא במתיקות זכרו, ולא ימצא קורת רוח - כי אם עמו, ולא יברח - כי אם מהמרותו, ולא יאבל - כי אם בעת כעסו, ולא יפחד - כי אם מתוכחתו, ולא יקווה - כי אם חסדו,  ולא יכעס - כי אם במה שמחייב רצונו, ולא ירצה - אלא במי שעושה רצונו, ולא ייקח - כי אם ברשותו, ולא ייתן - אלא למי שצווה אותו לתת לו. וכן בכל תנועותיו לא יעתיק רגל ולא יניע עפעף, אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם.

 

[[קטגוריה:אדמור"ים]]