שדים ורוחות: הבדלים בין גרסאות בדף

==בחסידות==

בתניא{{הערה|פרק ח'.}} מזכיר אדמו"ר הזקן את מאמר הזוהר{{הערה|חלק ג' רנג ע"א.}} לגבי [[שדין יהודאין]] ושדין נוכראין, שהם{{הערה|בזוהר שם מדבר על שדים '''כפשוטו''', שיש בהם שלוש דרגות: כמלאכי השרת (שחכמי המשנה היו לומדים תורה מפיהם, והיו משמשים תלמידי חכמים - למשל כשהיו צריכים קפיצת הדרך, וכמסופר במסכת חולין על שד שהיה משמש את רב פפא), וכבני אדם, וכבהמות - הם השדים הטמאים. אבל אדמו"ר הזקן בתניא משאיל את המושגים '''לנפש הבהמית''' - וראה פסקה הבאה.}} ייצר הרע של יהודים לעומת ייצר הרע של האומות. ובביאורים השונים{{הערה|ביאורים בתניא, המאור שבתורה (מעיינותיך), יודייקין, חסידות מבוארת וכו'.}} מוסבר בזה שייצר הרע של יהודי מצד עצמו מתאווה רק לדברים המותרים, אבל אם הוא מתפתה לזה הנה אז יונקת נפשו את חיותה מהקליפות – וכך יכול להכנס בליבו גם ייצר הרע ה"גוי", המתאווה גם לדברי איסור.

במקומות רבים נאמר שייצר הרע הוא "מלאך" (היינו, '''מציאות נפרדת''' מהאדם), ובמקומות אחרים{{הערה|ראה פסקה קודמת.}} שהוא "נפש הבהמית" '''של''' האדם. תיווך הדברים הוא דמכיון שנפש הבהמית מקבלת את חיותה מהקליפות (כמו השדים) לכן לעיתים נקראת כך גם היא עצמה{{הערה|כך משמע בסוף מאמר "פסיעותיו של אברהם" בספר חסד לאברהם (לאברהם בן מרדכי אזואלי), המביא את ביאור הרח"ו ז"ל: שהאדם הוא סולם כל העולמות וקושר כל העולמות כי הוא כלול מכל העולמות, ונפש הבהמית שבו היא "מפאת השדים". היינו, שכמו השדים מקבלת חיותה מהקליפות.}}.