עוף: הבדלים בין גרסאות בדף

העוף נברא ב[[יום חמישי]] מ[[ששת ימי בראשית]], אופן בריאתו [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ברא אותו מן ה[[רקק]], ונברא מיד עם נפש חיה{{הערה|ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. </ref>.

ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה{{הערה|ב[[פרשת שמיני]] וב[[פרשת ראה]].</ref> שת העופות שאינם כשרים.

למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים{{הערה|ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.</ref>.

כדי לאכול עוף צריכים ל[[שחיטה|שוחט]] אותה, ולהוציא את ה[[דם]], על ידי [[מליחה]] ו[[הדחה]], ועוד פרטים{{הערה|[[שולחן ערוך]] יו"ד.</ref>.

מובא בגמרא{{הערה|חולין כז, ב.</ref> "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד".

וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.</ref>.