עירוב תבשילין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11: שורה 11:
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}:
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}:


א) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת{{הערה|ואכן לפי הטעם הזה היה אפשר להניח עירוב תבשילים גם ביום טוב עצמו, אלא שחכמים גזרו שמא יפשע וישכח.}}.
א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'.
לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים.


ב) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. לפי טעם זה, התועלת בעירוב היא בכך שהוא מסמל את העובדה שההכנות לשבת החלו כבר בערב החג, ולפי טעם זה יש להניח עירוב דווקא בערב החג, וזהו עיקר הטעם להלכה{{הערה|רמב"ם הלכות שביתת יום טוב ו, א.; רשב"א עבודת הקודש ד, א.}}.
ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת.
לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה).
 
להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה{{הערה|ראה בכ"ז שו"ע אדה"ז סי' תקכז ס"ב}}.


== טעם השם==
== טעם השם==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט