הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 34: שורה 34:
{{ערך מורחב|ערך=[[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]]}}
[[קובץ:השלוחים לאה''ק תשט''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת [[השלוחים לאה"ק תשט"ז|השלוחים]] ששלח [[הרבי]] לעודד את תושבי הכפר לאחר האירוע]]
[[קובץ:השלוחים לאה''ק תשט''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת [[השלוחים לאה"ק תשט"ז|השלוחים]] ששלח [[הרבי]] לעודד את תושבי הכפר לאחר האירוע]]
הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]".


הפחד הגדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, והרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד.
פחד גדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, אמנם הרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד וכך נעשה.
הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו וברכותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]".


הימים הבאים<ref>המכתב הראשון של ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] ביחס לאירוע היה רק כמה ימים אחר כך (ז' טבת).
המכתב הראשון של ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] ביחס לאירוע היה ימים ספורים אחר הטבח, בד' באייר. {{הערה| לאחד שכנראה תשובתו התעכבה באותם ימים, הרבי ביאר הטעם שלא כתב קודם, הוא [[קל וחומר]] מ[[אהרן הכהן]] עליו נאמר ([[פרשת שמיני|פ' שמיני]] י, ג) אחרי מיתת שני בניו נדב ואביהו "וידום אהרון". אך הרבי הדגיש שזה לא ביאור למאורע, על דרך מה שכתוב (שם) אצל בני אהרון "בקרובי אקדש", כי אם גזירה שווה. אך התוצאה מהמאורע היא ברורה, שצריך להיות "וכן ירבה וכן יפרוץ". כבפנים. ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אדרות קודש]] חי"ג ע' רה, וע' שמ)}} ובמשך שבועות רבים, תושבי כפר חב"ד קיבלו מהרבי מכתבי עידוד והדרכה והם שעודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג.


הרבי ביאר הטעם שלא כתב קודם, הוא [[קל וחומר]] מ[[אהרן הכהן]] עליו נאמר ([[פרשת שמיני|פ' שמיני]] י, ג) אחרי מיתת שני בניו נדב ואביהו "וידום אהרון".
באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. ב[[יום ראשון]] ד' ב[[אייר]] שיגר הרבי מברק אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] ובו הוראות בנוגע לתענית שעות:
 
אך הרבי הדגיש שזה לא ביאור למאורע, על דרך מה שכתוב (שם) אצל בני אהרון "בקרובי אקדש", כי אם גזירה שווה.
 
אך התוצאה מהמאורע היא ברורה, שצריך להיות "וכן ירבה וכן יפרוץ". כבפנים. ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אדרות קודש]] חי"ג ע' רה, וע' שמ).</ref>, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג.
 
באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב.
ב[[יום ראשון]] ד' ב[[אייר]] שיגר הרבי מברק אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] ובו הוראות בנוגע לתענית שעות:
   
   
"התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א".
"התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א".
שורה 66: שורה 58:
בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי [[כפר חב"ד]] ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו.  
בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי [[כפר חב"ד]] ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו.  
   
   
ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין בו אמור היה להפתח אגף הדפוס שנקרא "[[יד החמשה]]" לזכר חמשת התלמידים והמדריך שנרצחו{{הערה|אף שנרצחו שישה אנשים בתחילה נפלה טעות טכנית והחשיבו רק חמישה, כך יצא שבתוכניות הוחלט לקרוא לאגף הדפוס החדש בשם 'יד החמישה', הרבי במכתביו כלל לא התייחס לשם שנתנו אנשי הכפר. (ע"פ עדותו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתפרסמה במחקרו של ר' [[שמואל קראוס]] בנושא בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]).}}. בכדי לגייס מימון לבנייה, התארגן ועד ציבורי שהורכב מרבנים חשובים, ואישי ציבור ידועי שם.
ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין אגף הדפוס שנקרא "[[יד החמשה]]" לזכר חמשת התלמידים והמדריך שנרצחו{{הערה|אף שנרצחו שישה אנשים בתחילה נפלה טעות טכנית והחשיבו רק חמישה, כך יצא שבתוכניות הוחלט לקרוא לאגף הדפוס החדש בשם 'יד החמישה', הרבי במכתביו כלל לא התייחס לשם שנתנו אנשי הכפר. (ע"פ עדותו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתפרסמה במחקרו של ר' [[שמואל קראוס]] בנושא בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]).}}. בכדי לגייס מימון לבנייה, התארגן ועד ציבורי שהורכב מרבנים חשובים, ואישי ציבור ידועי שם.
   
   
ר' אשר ור' מאיר קדוש, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד.
ר' אשר ור' מאיר קדוש תלמידי בית ספר למלאכה בימים ההם, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד.
   
   
ביום ב' של [[חג השבועות]] דיבר הרבי לראשונה ב[[התוועדות]] פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח:
ביום ב' של [[חג השבועות]] דיבר הרבי לראשונה ב[[התוועדות]] פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח:
673

עריכות

תפריט ניווט