612
עריכות
הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייחסות הרבי לאירוע
| שורה 38: | שורה 38: | ||
הפחד הגדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, והרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד. | הפחד הגדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, והרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד. | ||
הימים הבאים, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג. | הימים הבאים<ref>המכתב הראשון של ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] ביחס לאירוע היה רק כמה ימים אחר כך (ז' טבת). | ||
הרבי ביאר הטעם שלא כתב קודם, הוא [[קל וחומר]] מ[[אהרן הכהן]] עליו נאמר ([[פרשת שמיני|פ' שמיני]] י, ג) אחרי מיתת שני בניו נדב ואביהו "וידום אהרון". | |||
אך הרבי הדגיש שזה לא ביאור למאורע, על דרך מה שכתוב (שם) אצל בני אהרון "בקרובי אקדש", כי אם גזירה שווה. | |||
אך התוצאה מהמאורע היא ברורה, שצריך להיות "וכן ירבה וכן יפרוץ". כבפנים. ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אדרות קודש]] חי"ג ע' רה, וע' שמ).</ref>, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג. | |||
באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. | באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. | ||