חיים נצחיים (בלע המוות): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 48: שורה 48:
==משמעות היעוד בפנימיות==
==משמעות היעוד בפנימיות==


ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי שליט"א מה"מ]] בארוכה את מהות היעוד.
ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.


כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר ש[[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא [[חיים נצחיים]] כבתחילה.{{הערה|לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}}  
כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}}.


מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.
מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.


מובא שב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" וביטלו מעצמם את כל ה[[קליפה]] וה[[רע]], והיו במצב כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד שוב לעולם.{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}  
ב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" והתבטלה ה[[קליפה]] וה[[רע]], כפי מצב העולם לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד לעולם בשנית{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}.


אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות.
לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" ותתבטל מציאות המוות.


===עיר מקלט בגאולה===
===עיר מקלט בגאולה===

תפריט ניווט