657
עריכות
חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]] | ||
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]] | [[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]] | ||
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}. | נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
==המינוי למשפיע== | ==המינוי למשפיע== | ||
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]] | [[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]][[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע"ח.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג (תשע"ח)]] | ||
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. | לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. | ||
כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]]. | כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]]. | ||
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}. | בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] | לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]. שנה אחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] בה שימש כמשפיע עד פטירתו. | ||
במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי ב[[שיכונים החדשים]] בהם התגורר ו[[בית הכנסת בית נחום יצחק]] בו התפלל. | במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי ב[[שיכונים החדשים]] בהם התגורר ו[[בית הכנסת בית נחום יצחק]] בו התפלל. | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]]. | היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]]. | ||
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}} | במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}. | ||
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]]. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם. | אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]]. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם. | ||
מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בכל מקום ומקום. | |||
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]] | [[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]] | ||
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. | היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במסירות נפש ממש. | ||
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | ||
| שורה 76: | שורה 77: | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*הרב [[אלעזר וילהלם]] | *הרב [[אלעזר וילהלם]]. | ||
*הרב [[יצחק חיים מרטון]] | *הרב [[יצחק חיים מרטון]]. | ||
*הרב [[שמואל קראוס]]. | *הרב [[שמואל קראוס]]. | ||
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]. | *הרב [[יעקב לנצ'נר]]. | ||
| שורה 89: | שורה 90: | ||
*הרב [[מנחם מענדל בכר]]. | *הרב [[מנחם מענדל בכר]]. | ||
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]. | *הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]. | ||
*הרב אהרון אברהם קעניג. | |||
*הרב שמואל שניאור מזרחי. | *הרב שמואל שניאור מזרחי. | ||