694
עריכות
רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עסקנות ציבורית: השמטת קטע לא אמיתי
(←עסקנות ציבורית: השמטת קטע לא אמיתי) |
|||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}} | ||
בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]], שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה | בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה. | ||
במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה: | במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה: | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
אדמו"ר הרש"ב היה אחד מהבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות פרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}. | אדמו"ר הרש"ב היה אחד מהבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות פרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}. | ||
הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם. | הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם. | ||
==ישיבת תומכי תמימים== | ==ישיבת תומכי תמימים== | ||