1,106
עריכות
רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ילדותו ונעוריו
(←עסקנות ציבורית: השמטת קטע לא אמיתי) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו ונעוריו=== | ===ילדותו ונעוריו=== | ||
אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר | אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}. | ||
ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}. | ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}. | כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}. | ||
מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז"א]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}. | מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז"א]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}. | ||
{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}} | {{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}} | ||
על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}. | על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל"ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר"ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}. | בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל"ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר"ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}. | ||
לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש | לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}. | ||
===נישואיו=== | ===נישואיו=== | ||