ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בלמברג ([[לבוב]]) שבגליציה ב[[ז' כסלו]] [[תר"נ]] לאביו ר' משה ולאמו מרת מרים. אביו שכר עבורו את טובי המלמדים וכן לימדו בעצמו, בהיותו בגיל 14 נפטר אביו והוא החל לעזור בפרנסת הבית, אך הקדיש את לילותיו ללימוד תורה. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, אך לא קיבל על עצמו משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים (היו שתמהו האם אכן מכר ספרים, כיון שתמיד היה עסוק בשיחה עם תלמידי חכמים שונים שבאו לדבר עמו בלימוד).

בטבת [[תרצ"ה]] לאחר פטירת אשתו עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מני אז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית [[הרמב"ם]] בתל אביב, בהיותו מנהל הספריה שינה את הסדר שהיה נהוג עד אז בספריות אחרות בארץ, כיון שתיחם את [[הקבלה]] והחסידות בין ספרי הגמרא וכו', ואת הספרים הקשורים לשבתאות וכיוצא בזה בין הספרים על הדתות האחרות.

כמה פעמים הרבי ענה לו במכתב תודה, ובחלקם אף כתב לו הערות על ספריו{{הערה|וכך כתב לו הרבי באחת הפעמים (ט"ו [[סיוון]] תשי"א): {{ציטוטון|כמנהגי, דפדפתי תיכף בין עלי הספר לחביבותא דמילתא, ואני אמרתי בחפזי:}}.}}.

במכתביו הרבי מדגיש לו כמה פעמים את החשיבות של עשית [[אזנים לתורה]] ([[מפתחות]]), וכן על כך שסגנון חידושיו הופך ומגלה הוא כי [[אחדות בתורה|תורתנו אחת היא]]. כן כותב לו הרבי כי {{ציטוטון|חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן}}.

בתשכ"ו שלח אליו הרבי את [[האחים שלוזינגר]] בכדי {{ציטוטון|לבקר את כת"ר ולקבל חוו"ד אודות תכנית הוצאת הש"ס וש"ס{{הבהרה|חסר}} (חגיגה יו"ד ע"א) ביחד, והרי זה ענין הנוגע לרבים ולזכות הרבים}}{{הערה|באגרת מז' מר חשון תשכ"ו.}}.

כמו כן ציין אליו הרבי עשרות פעמים בשיחות שונות, כמו בקשר ל[[חזרת הנבואה]], ציין הרבי למבוא שכתב לס' [[שו"ת מן השמים]] - "פרקי גילויים".