תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 107: שורה 107:
===גם הגוף יקום===
===גם הגוף יקום===


הפירוש הפשוט ד"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו"ש חי"ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|עמק המלך בתיקוני תשובה ספ"ג, ובלקוחכ"א עמ' 131 הע' 37}} הטעם "שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר" שהכפל "נצר מטעי" ו"מעשי ידי" הוא הנשמה והגוף.
הפירוש הפשוט ד"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו"ש חי"ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג"ק ח"א ע' קמא) ולכאורה הכוונה למה שהובא שם מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ"ג. [וע"ד הרמז אולי כוונתו למבתחלת פ"ד "(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה"ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש"ס באריכות אמרז"ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)" אשר גם קס"ד בתורה הוא תורה וד"ל}} הטעם "שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר" שהכפל "נצר מטעי" ו"מעשי ידי" הוא הנשמה והגוף.


והביאור על פי המבואר בחסידות{{הערה|ראה בארוכה סה"מ הש"ת עמוד 61 ואילך ה'תש"ד ע' 129 ואילך התש"ה ע' 121 ואילך ועוד}} בנוגע תורה ובנ"י דשרש ישראל הוא למעלה משרש התורה (כדאיתא בתנא דבי אליהו{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ד ב"ר פ"א, ד. וראה לקו"ש חל"ד ע' 222 הערה 48.}} "שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו") אלא שנש"י נמשכו וירדו בבחינת מציאות בפ"ע כמו הבן ("בנים אתם לה' אלקיכם") שעם היותו מעצמות האב הוא מציאות נבדל, והתורה גם כמו שנמשכה למטה היא מיוחדת עמו ית' ("אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, סע"א. תקו"ז ת"ו (כא, ב) תכ"ב (סד, א) ועוד.}}) וזהו הטעם שמעלתן של ישראל שקדמו לתורה נתגלתה ע"י התורה שבתורה נאמר "צו את בני ישראל" "דבר אל בני ישראל" כי הנשמות כמו שהן מצד עצמן להיותן מציאות נבדל השרש שלהם הוא בהעלם משא"כ תורה שהיא חד עם הקב"ה היא בחי' גילוי, וע"י התורה מתגלה גם השרש דישראל {{הערה|ועפ"ז מבאר שם הפסוק "באורך נראה אור" ששני הענינים דבאורך נראה אור הם תורה וישראל אורך היא תורה כנ"ל והאור שנראה ע"י אורך הוא השרש דישראל שמתגלה ע"י התורה ומבאר שעד"ז הוא ב"קומי אורי כי בא אורך" שגילוי מעלת ושרש הגוף הוא ע"י הנשמה}}
והביאור על פי המבואר בחסידות{{הערה|ראה בארוכה סה"מ הש"ת עמוד 61 ואילך ה'תש"ד ע' 129 ואילך התש"ה ע' 121 ואילך ועוד, וראה גם לקו"ש חל"ד ע' 222 שמבאר (ע"פ נגלה) ההכרח לומר שישראל קדמו לא רק בזמן אלא גם במעלה}} בנוגע תורה ובנ"י דשרש ישראל הוא למעלה משרש התורה (כדאיתא בתנא דבי אליהו{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ד ב"ר פ"א, ד. וראה ספר השיחות תשנ"ב עמוד 117 הערה 24 שמבאר למה מביאים מתדב"א ולא מב"ר, וראה גם לקו"ש חל"ד ע' 222 הערה 48.}} "שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו") אלא שנש"י נמשכו וירדו בבחינת מציאות בפ"ע כמו הבן ("בנים אתם לה' אלקיכם") שעם היותו מעצמות האב הוא מציאות נבדל, והתורה גם כמו שנמשכה למטה היא מיוחדת עמו ית' ("אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, סע"א. תקו"ז ת"ו (כא, ב) תכ"ב (סד, א) ועוד.}}) וזהו הטעם שמעלתן של ישראל שקדמו לתורה נתגלתה ע"י התורה שבתורה נאמר "צו את בני ישראל" "דבר אל בני ישראל" כי הנשמות כמו שהן מצד עצמן להיותן מציאות נבדל השרש שלהם הוא בהעלם משא"כ תורה שהיא חד עם הקב"ה היא בחי' גילוי, וע"י התורה מתגלה גם השרש דישראל {{הערה|ועפ"ז מבאר שם הפסוק "באורך נראה אור" ששני הענינים דבאורך נראה אור הם תורה וישראל אורך היא תורה כנ"ל והאור שנראה ע"י אורך הוא השרש דישראל שמתגלה ע"י התורה ומבאר שעד"ז הוא ב"קומי אורי כי בא אורך" שגילוי מעלת ושרש הגוף הוא ע"י הנשמה}}


ועד"ז נתבאר{{הערה|דכשם שבנוגע לתורה וישראל מוכיחים ממש"נ בתורה "צו את בנ"י" "דבר אל בנ"י" (שהתורה היא בשביל ישראל, ציווי לישראל) שישראל קדמו, יש להוכיח מזה גם בנוגע לנשמה וגוף שכיון שציוויי התורה אינם שייכים לנשמה בהיותה בגן עדן אלא לאחרי ירידתה למטה להתלבש בגוף, עכצ"ל, שהגוף קודם, ובשבילו נבראת הנשמה}}{{הערה|ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז) דמוסיף "דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ"מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה, וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה". וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 409 וראה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך שמובא לקמן}} בענין נשמה וגוף דבנשמות כתיב בנים אתם להוי' אלקיכם ולכן האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששרש אהבה זו היא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה ד"בן" (מעלה עצמית), אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירתו חפשית שבחירה זו היא מעצמותו ממש. אלא שמעלת הנשמה שהיא בן להקב"ה היא בגילוי משא"כ מעלת הגוף שבו הוא בחירת העצמות היא בהעלם וע"י שהנשמה עובדת עם הגוף מתגלה בו מעלתו בחירת העצמות.  
ועד"ז נתבאר{{הערה|דכשם שבנוגע לתורה וישראל מוכיחים ממש"נ בתורה "צו את בנ"י" "דבר אל בנ"י" (שהתורה היא בשביל ישראל, ציווי לישראל) שישראל קדמו, יש להוכיח מזה גם בנוגע לנשמה וגוף שכיון שציוויי התורה אינם שייכים לנשמה בהיותה בגן עדן אלא לאחרי ירידתה למטה להתלבש בגוף, עכצ"ל, שהגוף קודם, ובשבילו נבראת הנשמה}}{{הערה|ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז) דמוסיף "דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ"מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה, וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה". וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 409 וראה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך שמובא לקמן}} בענין נשמה וגוף דבנשמות כתיב בנים אתם להוי' אלקיכם ולכן האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששרש אהבה זו היא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה ד"בן" (מעלה עצמית), אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירתו חפשית שבחירה זו היא מעצמותו ממש. אלא שמעלת הנשמה שהיא בן להקב"ה היא בגילוי משא"כ מעלת הגוף שבו הוא בחירת העצמות היא בהעלם וע"י שהנשמה עובדת עם הגוף מתגלה בו מעלתו בחירת העצמות.  
שורה 117: שורה 117:
ומציין לשיחת כ"ף מנ"א תשל"ב{{הערה|נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 30 ואילך.}} שי"ל שזהו הטעם שהגוף נפסד בסילוק הנשמה ממנו (אף שבו דוקא היא בחירת העצמות שהיא בחירה נצחית) כי הגוף כמי שהוא לעצמו הרי המעלה שבו (בחירת הקב"ה) אינה בגלוי במציאותו ולכן גם לאחרי שפעלה בו הנשמה במשך זמן היותה בגוף שתקבע בו מעלה זו בפנימיותו ועד שהיא תהי' כל מציאותו הנה כאשר בצאת הנשמה מהגוף מסתלקת ממנו מעלתו זו (היינו שענין הבחירה אינו מתאחד עוד עמו) נפסדת אז (סו"ס) כל מציאותו. ולכן גם צדיקים חוזרים לעפרם שעה אחת לפני תחה"מ (שבת קנב, ב) כדוגמת הלוחות שלאחרי שה"מכתב אלקים" חרות בהם נעשה זה כל מציאותם וכאשר "פרח הכתב מעליהן" - אין בהם ממש. אלא שבנוגע להגוף מכיון שבחירת הקב"ה היא בחירה נצחית אין זה הפסד אמיתי ולכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" שיקומו בתחיית המתים נשמות בגופים,  
ומציין לשיחת כ"ף מנ"א תשל"ב{{הערה|נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 30 ואילך.}} שי"ל שזהו הטעם שהגוף נפסד בסילוק הנשמה ממנו (אף שבו דוקא היא בחירת העצמות שהיא בחירה נצחית) כי הגוף כמי שהוא לעצמו הרי המעלה שבו (בחירת הקב"ה) אינה בגלוי במציאותו ולכן גם לאחרי שפעלה בו הנשמה במשך זמן היותה בגוף שתקבע בו מעלה זו בפנימיותו ועד שהיא תהי' כל מציאותו הנה כאשר בצאת הנשמה מהגוף מסתלקת ממנו מעלתו זו (היינו שענין הבחירה אינו מתאחד עוד עמו) נפסדת אז (סו"ס) כל מציאותו. ולכן גם צדיקים חוזרים לעפרם שעה אחת לפני תחה"מ (שבת קנב, ב) כדוגמת הלוחות שלאחרי שה"מכתב אלקים" חרות בהם נעשה זה כל מציאותם וכאשר "פרח הכתב מעליהן" - אין בהם ממש. אלא שבנוגע להגוף מכיון שבחירת הקב"ה היא בחירה נצחית אין זה הפסד אמיתי ולכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" שיקומו בתחיית המתים נשמות בגופים,  


ומוסיף בשוה"ג וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" ומציין לאג"ק אגרת פ"ה ס"ד {הערה|עמוד קמ"ט מוכיח ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} ובהערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}}, ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה״ת פ״ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} שעל מה שכתוב שם שבכח הנשמה בהגוף הוא נצחי, מוסיף בהערה "ועל פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ובהערה 58 "וראה גם לקו"ש ח"ו עמו' 48 ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף (תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120) נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.
ומוסיף בשוה"ג וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" ומציין לאג"ק אגרת פ"ה ס"ד {הערה|עמוד קמ"ט מוכיח ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} ובהערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},  
 
ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה״ת פ״ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי, ומוסיף בהערה 52 "ועל פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ובהערה 58 "וראה גם לקו"ש ח"ו עמו' 48 ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף (תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120) נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.


===כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן===
===כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן===
190

עריכות

תפריט ניווט