מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
*מפני שנעשתה בו עבירה - איסור [[כלאים]]{{הערה|לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.}}. | *מפני שנעשתה בו עבירה - איסור [[כלאים]]{{הערה|לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.}}. | ||
[[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד].}}. | [[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]. וראה גם במעשה המובא בשו"ת שבות יעקב חלק א, סימן לו - כיצד סבר הש"ך להתיר והתחרט עקב מעשה שהיה, והסכמת רוב פוסקי זמנו לפסול.}}. | ||
דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים{{הערה|שו"ת בית אפרים שם.}}; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב{{הערה|שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.}}. | דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים{{הערה|שו"ת בית אפרים שם. מנחת אלעזר חלק ג, סימן עז.}}; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב{{הערה|שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.}}. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר{{הערה|לב חיים חלק ב, סימן קכא. וראה טהרת האתרוגים ע' רסז ואילך, בביאור דעת הרבנים החותמים על הקו"ק משנת תרל"ח בעד אתרוגי יפו.}}. | ||
===שיטת רבותינו נשיאנו=== | ===שיטת רבותינו נשיאנו=== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. | [[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. | ||
כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא: מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}} | כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא: | ||
* מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}}. | |||
* מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3721.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא].}}. | |||
* מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3056.htm חלק י, אגרת ג'נו]. | |||
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}. | {{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 49: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת [[אתרוגי קלבריה]] דוקא {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת [[אתרוגי קלבריה]] דוקא {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}} | *[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}} | ||