מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{להשלים|כל הערך=כן}}
אין תקציר עריכה
[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]]
'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]].
[[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד].}}.
דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים{{הערה|שו"ת בית אפרים שם.}}; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב{{הערה|שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.}}.
===שיטת רבותינו נשיאנו===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|סימן תקמחתרמח, סעיף לא.}}: {{ציטוטון|אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה}}.
אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר{{הערה|כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.}}) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה{{הערה|שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.}}, לפחות בחלק מאופני ההרכבה{{הערה|ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.}}. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה{{הערה|ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.}}.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים{{הערה|בשו"ת צמח צדק שם.}}, אך מסקנתו היא לאסור את המורכב{{הערה|בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}.
בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט].}}. יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.
===זני אתרוגים===
בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים{{הערה|ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר [https://beta.hebrewbooks.org/58019 טהרת האתרוגים], ברוקלין תשע"ו.}}:
====קלבריה====
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}}
[[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}.
כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא: מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}}; מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3721.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא].}}; מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3056.htm חלק י, אגרת ג'נו].
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}.
== מנהגי חב"ד ==
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
* מראה האתרוג צריך להיות צהוב, כעין שעוה{{ערך מורחבהערה|ערך=ספר המנהגים שם.}}.* בעת אמירת [[אתרוג קלבריההלל]]אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}מנהג חב. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"ד הוא לקחת צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[אתרוג קלבריה|אתרוג מקלבריהתשמ"ח]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכביםאז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|גם בשו[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.* למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על תכונה זואף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}.
==בחסידות==
{{להשלים}}
