4,291
עריכות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: , הסרת קישורים עודפי) |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תר"ח]] לאביו, הרב [[יוסף דוד נימוטין]] מהעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד בשנת [[תר"ח]] לאביו, הרב [[יוסף דוד נימוטין]] מהעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
הרב יהושע היה גאון | הרב יהושע היה גאון ו[[למדן]], והיה בקי ב[[תורת הנגלה]] וגם ב[[תורת הנסתר]]. נואם מוכשר וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים באו לבקש ממנו בעצה טובה, והוא היה משיב ומסייע בעין טובה. | ||
עסק | עסק מגיל צעיר בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות נעלים; בגיל 18 בערך כבר קבל [[סמיכה לרבנות]]. שנים לאחר מכן, זכה לקבל סמיכה אף [[יוסף רוזין|מהגאון הרוגוצ'ובי]]. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ראו שהייתה לו גם סמיכה מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'[[שדי חמד]]' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינה, וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה'). | ||
ב[[תרס"ט]], הוכתר לרבה של [[רצ'יצ'ה]] שבלטביה, וזכה לתואר "הרב המפורסם". בתרפ"ב, נתמנה לרבה של [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, במשך ימי חייו כיהן כרב בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', [[בישנקוביץ]], וועליז. | ב[[תרס"ט]], הוכתר לרבה של [[רצ'יצ'ה]] שבלטביה, וזכה לתואר "הרב המפורסם". בתרפ"ב, נתמנה לרבה של [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, במשך ימי חייו כיהן כרב בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', [[בישנקוביץ]], וועליז. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], לאדמו"ר הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}. | זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], לאדמו"ר הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}. | ||
היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו | היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו הרבה בעניני הלכה{{הערה|חלק מהמכתבים פורסמו בספר [[כתבי ר' אייזיק]] ובתשורות לשמחות של צאצאיו.}}. | ||
==רבה של ויטבסק== | ==רבה של ויטבסק== |