לוד: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים  

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.