674
עריכות
(מי שיכול למצוא את הקטע הרלוונטי מהיומן ולשלב, זה יתאים יותר לחב"דפדיה) |
|||
שורה 20: | שורה 20: | ||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | |שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | ||
}} | }} | ||
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]], ומתגוררים בה למעלה מ-86,000 תושבים. | '''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-86,000 תושבים. | ||
העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]]. | העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]]. | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו. | בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו. | ||
".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא [[רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי". | ".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא [[רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}. | ||
==שיכון חב"ד== | ==שיכון חב"ד== |
עריכות