8,731
עריכות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==מנהגי שבת חזון== | ==מנהגי שבת חזון== | ||
{{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}} | {{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}} | ||
לאחריה מתחיל [[שבוע שחל בו תשעה באב]], | לאחריה מתחיל [[שבוע שחל בו תשעה באב]], | ||
בו נוהגים מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. | |||
היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}. | היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}. | ||
שורה 14: | שורה 15: | ||
כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] ח"ב עמ' 708}}. | כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] ח"ב עמ' 708}}. | ||
במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו | במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לילד קטן{{הערה|הנקרא 'תינוק' בהלכה}} שאינו מבין את עניין החורבן לשתות{{הערה|בלוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תקנ"א ס"י, כתב שנותנים לשתות לתינוק שהגיע לחינוך בענייני ברכות, אך עדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים [ובאמת קשה להגדיר מצב כזה. וראה א"א להרה"צ מבוטשאטש על אתר], ואם אין תינוק – שותה המבדיל בעצמו, ע"כ. וראה שיחות קודש תשל"ח ח"ג עמ' 496 (בהוצאה החדשה: ח"ד עמ' 388), שבמוצש"ק מטו"מ, ב' מנ"א, שכח המבדיל [הת' הר"ר ישראל-מרדכי שי' קאזאמינסקי] והחל לשתות את היין מהכוס, והרבי הורה בידו תנועת-תמיהה, ואמר [או סימן בידו] שיתנו לילד לשתות [היו שם מעט בחורים. הילד היה אלחנן-דוב שי' בר"ד מרוזוב, בן י"א אז, שחונך בביתו שלא לשתות מהיין ולכן סירב לראשונה, ושוב סימן לו הרבי לשתות, ולבסוף נענה] וכשהילד שתה, חייך הרבי [ביותר, ויצא לחדרו] (והוא מרשימת הרה"ח ר' שלום-יעקב שי' חזן. ההוספות במוסגר מפי ר' אלחנן ואחרים שהיו שם).}}. | ||
בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבם]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.}}. | בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבם]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.}}. |
עריכות