יהושע נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏תולדות חיים: , הסרת קישורים עודפי
אין תקציר עריכה
(←‏תולדות חיים: , הסרת קישורים עודפי)
שורה 7: שורה 7:
הרב יהושע היה גאון ולמדן, ידיו רב לו ב[[תורת הנגלה]] ובמכמני תורת הנסתר. פה מפיק מרגליות היה וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה.
הרב יהושע היה גאון ולמדן, ידיו רב לו ב[[תורת הנגלה]] ובמכמני תורת הנסתר. פה מפיק מרגליות היה וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה.


עסק משחר נעוריו בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות נעלים; בגיל 18 לערך כבר קבל [[סמיכה לרבנות]]. שנים לאחר מכן, זכה לקבל [[סמיכה]] אף [[יוסף רוזין|מהגאון הרוגוצ'ובי]]. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ראו שהייתה לו גם [[סמיכה]] מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינה, וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה').
עסק משחר נעוריו בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות נעלים; בגיל 18 לערך כבר קבל [[סמיכה לרבנות]]. שנים לאחר מכן, זכה לקבל סמיכה אף [[יוסף רוזין|מהגאון הרוגוצ'ובי]]. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ראו שהייתה לו גם סמיכה מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינה, וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה').


ב[[תרס"ט]], הוכתר לרבה של [[רצ'יצ'ה]] שבלטביה, וזכה לתואר "הרב המפורסם". בתרפ"ב, נתמנה לרבה של [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, במשך ימי חייו כיהן כרב בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', [[בישנקוביץ]], וועליז.
ב[[תרס"ט]], הוכתר לרבה של [[רצ'יצ'ה]] שבלטביה, וזכה לתואר "הרב המפורסם". בתרפ"ב, נתמנה לרבה של [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, במשך ימי חייו כיהן כרב בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', [[בישנקוביץ]], וועליז.
שורה 13: שורה 13:
ר' יהושע התקשר ל[[אדמו"ר מהר"ש]] ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] פעמיים בשנה, פעם כרב, ל"חג המוצי"ם" הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כ[[שד"ר]].
ר' יהושע התקשר ל[[אדמו"ר מהר"ש]] ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] פעמיים בשנה, פעם כרב, ל"חג המוצי"ם" הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כ[[שד"ר]].


זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] ואף [[אדמו"ר הריי"צ]] המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}.
זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], לאדמו"ר הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב ואף [[אדמו"ר הריי"צ]] המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}.


היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו תכופות בעניני הלכה{{הערה|חלק מהמכתבים פורסמו בספר [[כתבי ר' אייזיק]] ובתשורות לשמחות של צאצאיו.}}.
היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו תכופות בעניני הלכה{{הערה|חלק מהמכתבים פורסמו בספר [[כתבי ר' אייזיק]] ובתשורות לשמחות של צאצאיו.}}.

תפריט ניווט