8,862
עריכות
שיחה:יום טוב גינדי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תקלדה, ניסוח
מ (להתראות העביר את הדף שיחה:יום טוב הכהן גינדי לשם שיחה:יום טוב גינדי) |
מ (תקלדה, ניסוח) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
העתקה של הערך הלא מסוגנן לצורך שימור המידע | העתקה של הערך הלא מסוגנן לצורך שימור המידע | ||
הרב יום טוב הכהן, (נולד בשנת תש"ח לערך) הינו חסיד חב"ד, תושב כפר חב"ד, | הרב '''יום טוב הכהן''', (נולד בשנת תש"ח לערך) הינו חסיד חב"ד, תושב [[כפר חב"ד]], שעל בצעירותו לארץ הקודש עם משפחתו, מעיר מחלב, שבסוריה. | ||
[[קובץ:הרב גנדי עם ספרו.jpg|ממוזער|הרב גינדי עם ספרו]] | [[קובץ:הרב גנדי עם ספרו.jpg|250px|ממוזער|הרב גינדי עם ספרו]] | ||
==תולדות חיים== | |||
בילדותו השתדלה משפחתו לצאת מסוריה בדרכים חוקיות אך הדבר לא עלה בידם, ובנתיים עלה השלטון שהרע את מצבם של היהודים, ואף אסר עליהם לצאת מהעיר חלב ללא רשיון בטענה שהם מנסים לעזור לאחיהם תושבי ארץ הקודש. | בילדותו השתדלה משפחתו לצאת מסוריה בדרכים חוקיות אך הדבר לא עלה בידם, ובנתיים עלה השלטון שהרע את מצבם של היהודים, ואף אסר עליהם לצאת מהעיר חלב ללא רשיון בטענה שהם מנסים לעזור לאחיהם תושבי ארץ הקודש. | ||
בחודש טבת תשל"א הצליח עם אחיותיו להבריח הגבול ללבנון. ומשם, בעזרת המוסד הישראלי לצרפת, ומשם עלו לארץ הקודש. | בחודש [[טבת]] [[תשל"א]] הצליח עם אחיותיו להבריח הגבול ללבנון. ומשם, בעזרת המוסד הישראלי לצרפת, ומשם עלו לארץ הקודש. | ||
כ 8 שנים לאחר מכן הצטרפו אליהם הוריו, כשחיפשו מעון עולים במושב דתי, והגיעו לכפר חב"ד, דבר שסייע לכל המשפחה להיכנס תחת כנפי'ה של חסידות חב"ד ולהתקשר לרבי. | כ 8 שנים לאחר מכן הצטרפו אליהם הוריו, כשחיפשו מעון עולים במושב דתי, והגיעו לכפר חב"ד, דבר שסייע לכל המשפחה להיכנס תחת כנפי'ה של חסידות חב"ד ולהתקשר לרבי. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
הקהלה היהודית הסורית מאוד שמרנית לקבלת דעות חדשות ועל כן מעטים הם יוצאי סוריה שנהפכו לחסידים, וזכו משפחת גנידי להיות מהמשפחות המפורסמות מבניהם. | הקהלה היהודית הסורית מאוד שמרנית לקבלת דעות חדשות ועל כן מעטים הם יוצאי סוריה שנהפכו לחסידים, וזכו משפחת גנידי להיות מהמשפחות המפורסמות מבניהם. | ||
==בארץ הקודש== | ===בארץ הקודש=== | ||
בבואו לארץ הקודש למד הנדסת חשמל, והתגייס לצבא שמה הי' כארבע וחצי שנים, ולאחר מכן עבד כ 25 שנה כמהנדס תכנון בתעשיה האווירית תפקידים ומגוונים, חלקם אף סודיים. | בבואו לארץ הקודש למד הנדסת חשמל, והתגייס לצבא שמה הי' כארבע וחצי שנים, ולאחר מכן עבד כ 25 שנה כמהנדס תכנון בתעשיה האווירית תפקידים ומגוונים, חלקם אף סודיים. | ||
==העיוורון והיעוד החדש בחיים== | ===העיוורון והיעוד החדש בחיים=== | ||
במהלך שירותו הצבאי לקה בראייתו, לאחר שחבר ירה פגז וזיק ממנו חדר לעיניו של גינדי. "חצי שעה לא ראיתי כלום. לאחר מכן חזרה ראייתי וחשבתי שהסיפור מאחוריי, אבל מתברר שהפגיעה הייתה פנימית". ככל שחלפו השנים, ראייתו של גינדי הלכה והידרדרה במשך כ 8 שנים עד לעיוורון כמעט מוחלט. הוא רואה רק "צללים, חושך ואור". | במהלך שירותו הצבאי לקה בראייתו, לאחר שחבר ירה פגז וזיק ממנו חדר לעיניו של גינדי. "חצי שעה לא ראיתי כלום. לאחר מכן חזרה ראייתי וחשבתי שהסיפור מאחוריי, אבל מתברר שהפגיעה הייתה פנימית". ככל שחלפו השנים, ראייתו של גינדי הלכה והידרדרה במשך כ 8 שנים עד לעיוורון כמעט מוחלט. הוא רואה רק "צללים, חושך ואור". | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
"אם החיים שלי היו ממשיכים כרגיל, הייתי טרוד בפרנסה או בהודעות ווצאפ, ומלבד לימוד של שעה מידי ערב לא הייתי יכול באמת להקדיש זמן ללימוד התורה. העובדה שאני לא רואה, ששום דבר מסביב לא מפריע לי ושכוח הריכוז והזיכרון שלי נמצאים במיטבם ולא נקטעים על ידי דברים שמתרחשים לידי, הביאה לי גם את הזמן הדרוש וגם את הכוח והיכולת להתרכז בתרגום הזה ולרדת לסוף דעתו של רבי סעדיה גאון. בכלל, בזמן שאני לא עוסק בספר, אני חושב על פסוקי התורה ומוצא גימטריות רבות, או הקשרים מיוחדים בתורה בין פסוקים שנראים לא שייכים אחד לשני. | "אם החיים שלי היו ממשיכים כרגיל, הייתי טרוד בפרנסה או בהודעות ווצאפ, ומלבד לימוד של שעה מידי ערב לא הייתי יכול באמת להקדיש זמן ללימוד התורה. העובדה שאני לא רואה, ששום דבר מסביב לא מפריע לי ושכוח הריכוז והזיכרון שלי נמצאים במיטבם ולא נקטעים על ידי דברים שמתרחשים לידי, הביאה לי גם את הזמן הדרוש וגם את הכוח והיכולת להתרכז בתרגום הזה ולרדת לסוף דעתו של רבי סעדיה גאון. בכלל, בזמן שאני לא עוסק בספר, אני חושב על פסוקי התורה ומוצא גימטריות רבות, או הקשרים מיוחדים בתורה בין פסוקים שנראים לא שייכים אחד לשני. | ||
=תרגום [[הרס"ג]] לערבית ספרותית מודרנית= | ==תרגום [[הרס"ג]] לערבית ספרותית מודרנית== | ||
[[קובץ:אצל נתניהו.jpg|ממוזער|ר' יום טוב גינדי מעניק לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את את חמישה חומשי תורה מתורגמים לשפה הערבית.]] | [[קובץ:אצל נתניהו.jpg|ממוזער|ר' יום טוב גינדי מעניק לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את את חמישה חומשי תורה מתורגמים לשפה הערבית.]] | ||
===תרגום דברי תורה לערבית=== | ===תרגום דברי תורה לערבית=== | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
==תהליך התרגום== | ===תהליך התרגום=== | ||
למעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חולין או בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה. | למעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חולין או בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה. | ||
הרב הכהן הבהיר לחבריו חליט על פרוייקט אותו כינה "פרוייקט סעדיה גאון" להעביר את פירושו/תרגומו של רב סעדיה גאון לערבית ספרותית ובאותיות ערביות כולל ניקוד. הרב יום טוב עמל מעל על הפרוייקט מעל לשנתיים כך שכל קורא ערבית בעולם יוכל לקרוא את ספר הספרים בצורה הקרובה ביותר למקור ובצורה שוטפת. הספר כולל 523 עמודים וניתן לרכוש אותו ישירות בחיכמה שופ. הכהן עובד בימים אלה על תרגום פירוש התורה של רס"ג גם לעברית מודרנית, תרגום שיהיה נחלת הכלל. | הרב הכהן הבהיר לחבריו חליט על פרוייקט אותו כינה "פרוייקט סעדיה גאון" להעביר את פירושו/תרגומו של רב סעדיה גאון לערבית ספרותית ובאותיות ערביות כולל ניקוד. הרב יום טוב עמל מעל על הפרוייקט מעל לשנתיים כך שכל קורא ערבית בעולם יוכל לקרוא את ספר הספרים בצורה הקרובה ביותר למקור ובצורה שוטפת. הספר כולל 523 עמודים וניתן לרכוש אותו ישירות בחיכמה שופ. הכהן עובד בימים אלה על תרגום פירוש התורה של רס"ג גם לעברית מודרנית, תרגום שיהיה נחלת הכלל. | ||
| שורה 51: | שורה 52: | ||
"זו שפה נכחדת" הוא אומר. "יש מאות בודדות מבני העדה התימנית שנוהגים לקרוא את תרגום הרס"ג בכל יום שישי (במסגרת התקנה של "שנים מקרא ואחד תרגום" –קריאת הפרשה עם התרגום) אבל חוץ מהם אין עוד הרבה שיודעים לעשות זאת. בארץ, למשל, אלפי מורים מלמדים את השפה הערבית למאתיים אלף תלמידים, אבל מתוכם רק שלושה מלמדים את הערבית במקרא עברי. ברור לי שבתוך שנים בודדות צורת הקריאה הזו תיעלם לגמרי." | "זו שפה נכחדת" הוא אומר. "יש מאות בודדות מבני העדה התימנית שנוהגים לקרוא את תרגום הרס"ג בכל יום שישי (במסגרת התקנה של "שנים מקרא ואחד תרגום" –קריאת הפרשה עם התרגום) אבל חוץ מהם אין עוד הרבה שיודעים לעשות זאת. בארץ, למשל, אלפי מורים מלמדים את השפה הערבית למאתיים אלף תלמידים, אבל מתוכם רק שלושה מלמדים את הערבית במקרא עברי. ברור לי שבתוך שנים בודדות צורת הקריאה הזו תיעלם לגמרי." | ||
==כתב יד עתיק | ===כתב יד עתיק ובנו שלמד ערבית=== | ||
אחד מהרגעים החשובים ביותר של הפרוייקט היה כשהוא השיג העתק של כתב יד עתיק של תרגום הרס"ג מלפני למעלה מאלף שנים. | אחד מהרגעים החשובים ביותר של הפרוייקט היה כשהוא השיג העתק של כתב יד עתיק של תרגום הרס"ג מלפני למעלה מאלף שנים. | ||
| שורה 66: | שורה 67: | ||
 |  | ||
==תרגום עם פירושים עמוקים== | ===תרגום עם פירושים עמוקים=== | ||
פסוקים הדורשים ביאור על ידי תרגום הרס"ג מתבארים היטב. | פסוקים הדורשים ביאור על ידי תרגום הרס"ג מתבארים היטב. | ||