1,412
עריכות
יום טוב שני של גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הלכות היום
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)". | ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)". | ||
ולאידך כותב הרבי{{הערה| | ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}. | ||
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו | ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}. | ||
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים | למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל. | ||
כיום התפשט המנהג אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו) | כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד}}. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]), ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט)}}. וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי. | ||
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה. | על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה. | ||